אביב

מלחית הבורית, סלסולה (Soda Salsola ) המכונה גם Agretti , הינו הלופיט עשבוני חד שנתי בשרני שמקורו באגן הים התיכון ומוכר כמאכל גורמה לאכילה באירופה, בעיקר באיטליה. העלים והגבעולים ניתנים לאכילה טרי או בבישול, במאכלי דגים ופסטות. ב2013- התחלנו לגדל לראשונה את הסלסולה. בעונות הראשונות הצמח התפתח לכדי קוץ קשיח אשר אינו ניתן לאכילה או מזכיר את המוצר המבוקש. על מנת לקבל מוצר מתאים, הסולסולה צריכה להיזרע בצפיפות גבוהה ובתנאי הצללה בימים המתארכים מסוף הסתיו. לאחר מחקר שיו צר את התנאים המתאימים לגידול חקלאי, הגענו לכדי 7 קצירים אחת לשבועיים עד שלושה ויבול מצטבר המתאים לשיווק של 8 טון/דונם.

בחינה ופיתוח ענפי גידול חדשים ומכניסים לטובת חקלאי רמת הנגב הם נשמת אפו של המו"פ. ענפי מטע מתאימים יקטינו את תלות המגדלים בכוח אדם, משאב יקר ונדיר בימים אלה. הדו"ח הנוכחי נחלק לשניים: א. ניתוח התאמה אקלימית של האזור למיני עצי פרי שונים; ב. הפעילות בנידון במו"פ בשנה אחרונה. דו"ח זה מיועד גם למגדלים השוקלים גידול עצי פרי חדשים יחסית באזור.

מוצר הפלפל סוויט-בייט (Sweet-bite) הוא פלפל קטן, במשקל של כ- 35-20 גרם לפרי, המאופיין במתיקות גבוהה יחסית לזני הפלפל הגדולים, ובמספר זרעים קטן. מאפיינים אלו גורמים לכך שמוצר זה נצרך גם כחטיף בריאות. בשנים האחרונות עקב שינוי ים בשוק וביקוש של מוצרים ייחודים, תופס מוצר הסוויט-בייט מקום מרכזי בשוק הירקות הטריים. הביקוש בולט במיוחד בשווקים הבין-לאומיים של ארה"ב ואירופה, וישנה ציפייה שמגמה זו תלך ותגבר גם בישראל. הנתונים האקלימיים ברמת הנגב מאפשרים גידול פלפל סוויט-בייט איכותי במהלך כל השנה.

בשנים האחרונות ניכרת עלייה משמעותית בכמות נטיעות גפנים באזור רמת הנגב. תחת תנאי אקלים קיצוניים, גידול ענבי יין איכותיים מסתמך על טכניקות השקיה גרעונית (irrigation deficit), אשר מנוטרות באופן המדויק ביותר ע"י מדידות פיזיולוגיות. עם זאת, מכשור פיזיולוגי עלול גם להיות פולשני וכן לגזול זמן ומשאבים יקרים – לאור השונות הביוטית והא-ביוטית שבכרם. יתר על כן, מכיוון שלזני גפן שונים עשויה להיות התנהגות הידראולית שונה בתכלית תחת טיפולי השקיה זהים, מדידות פיזיולוגיות עשויות להיות אף תהליך מסובך הרבה יותר.

ברמת נגב התפתח בשנים האחרונות ענף גידול התבלינים ליצוא. החקלאים באזור מגדלים סל תבלינים מגוון הכולל צ'רוויל, מנטה, רוקולה, אורגנו, בזיל ועוד. ה קיץ ברמת נגב מאופיין בלילות קרירים המהווים יתרון על פני אזורי גידול אחרים בארץ, ומאפשר גידול מיני תבלין לאורך רוב חודשי השנה, לעומת אזורי גידול אחרים שמוגבלים בקיץ. אנו בתחנת הניסיונות, מנסים לשפר את הגידול והכדאיות הכלכלית שלו, בכדי לקדם את מגדלי התבלינים באזור.

שנים האחרונות ישנו אתגר ההולך וגובר בקרב חקלאים ברמת נגב לייצר ירקות באיכות טובה ויבול גבוה לייצוא אשר יפדו מחיר טוב לחקלאי. השקעות גדולות לעונה והתייקרות בהוצאות לצד תחרות ממדינות אחרות ובעיות שיווק היו מנת חלקם של מגדלי עגבניות הצ'רי בשנים האחרונות. על רקע זה בתחנת הניסיונות ברמת הנגב ישנו חיפוש מתמיד אחר גידולים חדשים אשר ייצרו מגוון מוצרים רחב יותר ויספקו אפשריות נוספות לחקלאי האזור. גידולים אשר יתאימו לתנאי האקלים והמים ברמת הנגב.  הושם דגש על פיתוח של מוצרים חדשים שירחיבו את סל הירקות המשווקים מהאזור, כזה הוא הגוגי' –ברי.

רגילת הגינה (purslane ,oleracea Portulaca, ריג'לה) היא צמח חד-שנתי ממשפחת הרגלתיים הנפוצה ברחבי העולם כירק עלים למאכל בני אדם ובעלי חיים. רכיבי הצמח בעלי ערך תזונתי גבוה מאד ותכולת חלבונים ופחמימות יכולה להגיע עד לרמה גבוהה של 19 ו70- אחוז מהמשקל היבש בהתאמה, בתלות במליחות מי השקיה ומועד הקציר. בנוסף, רגלת הגינה מכילה רמה גבוהה מאד של חומצת שומן, מתוכם ראויה לציון אומגה3- המהווה כ60%- מכלל חומצות השומן בעלים ומגיעה ל200-400- מ"ג ל100- גרם משקל טרי, הרמה הגבוהה ביותר שנמצאה עד כה בצמחים.

בבואנו ‏לחפש ‏גידולים‏ חקלאיים ‏המתאימים‏ לגידול ‏באזור‏ רמת‏נגב, ‏בחרנו‏ לבחון ‏זני‏ תות ‏שונים,‏ בשיטת‏ התות ‏התלוי,‏בשתילה ‏סתווית,‏ במטרה‏ לזהות ‏זנים ‏בעלי ‏יכולת ‏הנבה ‏גבוהה,‏ בכדי‏ לגוון ‏את‏ סל ‏המוצרים‏ האפשריים‏ של ‏חקלאי ‏רמת ‏נגב. ‏התות ‏זקוק‏ למים ‏בעלי‏ רמת‏ מליחות‏ נמוכה‏ ביותר,‏ כלומר מי שתיה שמקורם מהתפלה. ברמת ‏נגב ‏שוררים‏ תנאי ‏אקלים‏ אידיאליים‏ לגידול‏תות,‏(קיץ ‏קריר,‏חורף ‏קר‏ אך עם‏ קרינה ‏גבוהה) ‏ואנו‏ רוצים‏ לבחון‏ מגוון‏ רחב ‏של ‏זנים‏ בכדי‏ להתאים ‏את ‏הזן‏ המתאים‏ ביותר ‏לאזורנו. מטרת‏ המחקר: לבחון‏ מגוון‏ המתאימים‏ ביותר‏ לאזור‏ רמת ‏הנגב.

 המין החד שנתי סליקורניה מאד רגיש למחלות נוף, בוטריטיס וכשותית וכן רגיש למחלות קרקע, פיתיום ריזוקטוניה ופוזריום. מטרת המחקר היא לבחון אפשרות להפחתת נזקי בוטריטיס באמצעים אגרוטכניים בלבד או בשילוב עם פונגיצידים.

מחלת הפוזריום בבזיל (Fusarium oxysporum sp. basilici) מועברת בקרקע ובהפצה אווירנית. בשנים האחרונות הולכת וגוברת הנגיעות במחלה זו בשטחי גידול הבזיל ברמת נגב. המחלה מופיעה בעיקר במזרעים הראשונים בתחילת העונה, ובסוף העונה - כאשר הטמפרטורות מתונות, ובקיץ פוחתהנזק. מרבית הזנים התאילנדים רגישים למחלה, והנזק שהיא מסבה להם עלול להיות כבד. גם הזן רחוב,הנחשב זן סביל לפוזריום, נפגע ממנה וחווה תמותת ענפים וצמחים שלמים. במבחן זנים במשק חקלאי בכמהין,המיישם ממשק חקלאי אינטנסיבי ליצוא, נבחנו תשעהזנים,שביניהם גם כמה זנים תאילנדים, בשטח המאולח בפוזריום.