חורף

מלחית הבורית, סלסולה (Soda Salsola ) המכונה גם Agretti , הינו הלופיט עשבוני חד שנתי בשרני שמקורו באגן הים התיכון ומוכר כמאכל גורמה לאכילה באירופה, בעיקר באיטליה. העלים והגבעולים ניתנים לאכילה טרי או בבישול, במאכלי דגים ופסטות. ב2013- התחלנו לגדל לראשונה את הסלסולה. בעונות הראשונות הצמח התפתח לכדי קוץ קשיח אשר אינו ניתן לאכילה או מזכיר את המוצר המבוקש. על מנת לקבל מוצר מתאים, הסולסולה צריכה להיזרע בצפיפות גבוהה ובתנאי הצללה בימים המתארכים מסוף הסתיו. לאחר מחקר שיו צר את התנאים המתאימים לגידול חקלאי, הגענו לכדי 7 קצירים אחת לשבועיים עד שלושה ויבול מצטבר המתאים לשיווק של 8 טון/דונם.

בחינה ופיתוח ענפי גידול חדשים ומכניסים לטובת חקלאי רמת הנגב הם נשמת אפו של המו"פ. ענפי מטע מתאימים יקטינו את תלות המגדלים בכוח אדם, משאב יקר ונדיר בימים אלה. הדו"ח הנוכחי נחלק לשניים: א. ניתוח התאמה אקלימית של האזור למיני עצי פרי שונים; ב. הפעילות בנידון במו"פ בשנה אחרונה. דו"ח זה מיועד גם למגדלים השוקלים גידול עצי פרי חדשים יחסית באזור.

מוצר הפלפל סוויט-בייט (Sweet-bite) הוא פלפל קטן, במשקל של כ- 35-20 גרם לפרי, המאופיין במתיקות גבוהה יחסית לזני הפלפל הגדולים, ובמספר זרעים קטן. מאפיינים אלו גורמים לכך שמוצר זה נצרך גם כחטיף בריאות. בשנים האחרונות עקב שינוי ים בשוק וביקוש של מוצרים ייחודים, תופס מוצר הסוויט-בייט מקום מרכזי בשוק הירקות הטריים. הביקוש בולט במיוחד בשווקים הבין-לאומיים של ארה"ב ואירופה, וישנה ציפייה שמגמה זו תלך ותגבר גם בישראל. הנתונים האקלימיים ברמת הנגב מאפשרים גידול פלפל סוויט-בייט איכותי במהלך כל השנה.

עץ העגבנייה "תמריליו"  ( Tamarillo ) הינו עץ ממשפחת הסולניים  שמקורו מהרי האנדים והוא צומח עד לגובה של שישה מטרים בטבע וחי באקלים ממוזג. בשנים האחרונות הפרי מבוקש ונצרך בשווקים נוספים בעולם מלבד ארצות המוצא (ארגנטינה, פרו, בוליביה). לפרי טעם מתוק ועדין שמזכיר מעט את פרי הגויאבה, צורתה של העגבנייה שונה מהצורה המוכרת והשגרתית. לפרי יש ריכוז גבוה של וויטמיניםמה שהופך אותו למבוקש כמזון בריאות. במחקר שנערך במו"פ רמת נגב שנמשך מספר שנים היה ניסיון לאקלם גידול זה לתנאי מדבר במטרה ללמוד האם ניתן להופכו לגידול חדש.

בשנים האחרונות ניכרת עלייה משמעותית בכמות נטיעות גפנים באזור רמת הנגב. תחת תנאי אקלים קיצוניים, גידול ענבי יין איכותיים מסתמך על טכניקות השקיה גרעונית (irrigation deficit), אשר מנוטרות באופן המדויק ביותר ע"י מדידות פיזיולוגיות. עם זאת, מכשור פיזיולוגי עלול גם להיות פולשני וכן לגזול זמן ומשאבים יקרים – לאור השונות הביוטית והא-ביוטית שבכרם. יתר על כן, מכיוון שלזני גפן שונים עשויה להיות התנהגות הידראולית שונה בתכלית תחת טיפולי השקיה זהים, מדידות פיזיולוגיות עשויות להיות אף תהליך מסובך הרבה יותר.

צמח מקור החסידה השעיר ( Erodium crassifolium), בונה באזור בית השורשים פקעיות אגירה הנראות כמו בוטנה באורך של 4 עד 9 ס"מ. ידוע שתושבי המדבר המקוריים נהגו לחפש ולמצוא את פקעיות מקור החסידה לצורך מאכל ורפואה, פקעיות אלה מכילים ערכים של ויטמינים. בתחנת הניסיונות החל תהליך של תרבות ואפיון אופן גידול הצמח כדי ליצר פקעיות מקור החסידה לצורכי שיווק כמאכל טרי וכמקור לחומרי טבע.

רגילת הגינה (purslane ,oleracea Portulaca, ריג'לה) היא צמח חד-שנתי ממשפחת הרגלתיים הנפוצה ברחבי העולם כירק עלים למאכל בני אדם ובעלי חיים. רכיבי הצמח בעלי ערך תזונתי גבוה מאד ותכולת חלבונים ופחמימות יכולה להגיע עד לרמה גבוהה של 19 ו70- אחוז מהמשקל היבש בהתאמה, בתלות במליחות מי השקיה ומועד הקציר. בנוסף, רגלת הגינה מכילה רמה גבוהה מאד של חומצת שומן, מתוכם ראויה לציון אומגה3- המהווה כ60%- מכלל חומצות השומן בעלים ומגיעה ל200-400- מ"ג ל100- גרם משקל טרי, הרמה הגבוהה ביותר שנמצאה עד כה בצמחים. 

כמהת המדבר כמהת שמשון ( boudieri Terfezia) היא פטרייה תת קרקעית הגדלה באופן טבעי בקרקע חולית ובאדמות קלות של הנגב בישראל. הפטרייה גדלה בסימביוזה עם שורשי הצמח שמשון יושב (sessiliflorum Helianthemum). צמח זה מותאם למחייה באזור רמת נגב השחון שכמות הגשמים בו כ70- מ"מ/שנה בממוצע. בטבע נמצאו שלושה סוגים של הפטרייה ובמחקרנו פיתחנו סמנים גנטיים לטיפוסים האלו, ועל פיהם ניתן לזהות את תת המין של הפטרייה. בתנאים טבעיים, הפטרייה מפתחת גופי פרי תת קרקעיים באביב המוקדם וגוף הפרי נחשב למעדן ופודה מחירים גבוהים בשווקים (300-800 ש"ח/ק"ג). בנוסף, בשנים האחרונות התפתח ענף תיירות סביב איסוף הפטרייה מן הבר.

בחינת זני שרי ועגבנייה ברמת נגב, לאיתור זנים בעלי פוטנציאל יבול גבוה בהשקיה במים מתוקים ו/או מליחים וכן איכות טעם וחיי מדף, שיוכלו להיות זנים מסחריים בשטחי חקלאי רמת נגב.

ניסוי זה הוא חלק ממספר ניסיונות המתבצעים במו"פ רמת נגב שמטרתם להרחיב את סל המוצרים ליצוא מאזור פיתחת ניצנה. כיום, קישוא צהוב מיוצא לאירופה ביצוא אווירי בין החודשים אוקטובר לפברואר. 

לאור רגישותו של הקישוא לאחסון ממושך בתנאי צינה אין משלוחים ימיים של מוצר זה מישראל. מטרות הניסוי: 1. בחינת זנים שונים של קישוא צהוב בגידול בשתי איכויות מים הקיימות ברמת נגב. 2. בחינת שיטות שונות לשיפור חיי המדף של הקישוא הצהוב על מנת לאפשר משלוח ימי של מוצר זה.