מחקרים

בשנים האחרונות ניכרת עלייה משמעותית בכמות נטיעות גפנים באזור רמת הנגב. תחת תנאי אקלים קיצוניים, גידול ענבי יין איכותיים מסתמך על טכניקות השקיה גרעונית (irrigation deficit), אשר מנוטרות באופן המדויק ביותר ע"י מדידות פיזיולוגיות. עם זאת, מכשור פיזיולוגי עלול גם להיות פולשני וכן לגזול זמן ומשאבים יקרים – לאור השונות הביוטית והא-ביוטית שבכרם. יתר על כן, מכיוון שלזני גפן שונים עשויה להיות התנהגות הידראולית שונה בתכלית תחת טיפולי השקיה זהים, מדידות פיזיולוגיות עשויות להיות אף תהליך מסובך הרבה יותר.

ברמת נגב התפתח בשנים האחרונות ענף גידול התבלינים ליצוא. החקלאים באזור מגדלים סל תבלינים מגוון הכולל צ'רוויל, מנטה, רוקולה, אורגנו, בזיל ועוד. ה קיץ ברמת נגב מאופיין בלילות קרירים המהווים יתרון על פני אזורי גידול אחרים בארץ, ומאפשר גידול מיני תבלין לאורך רוב חודשי השנה, לעומת אזורי גידול אחרים שמוגבלים בקיץ. אנו בתחנת הניסיונות, מנסים לשפר את הגידול והכדאיות הכלכלית שלו, בכדי לקדם את מגדלי התבלינים באזור.

שנים האחרונות ישנו אתגר ההולך וגובר בקרב חקלאים ברמת נגב לייצר ירקות באיכות טובה ויבול גבוה לייצוא אשר יפדו מחיר טוב לחקלאי. השקעות גדולות לעונה והתייקרות בהוצאות לצד תחרות ממדינות אחרות ובעיות שיווק היו מנת חלקם של מגדלי עגבניות הצ'רי בשנים האחרונות. על רקע זה בתחנת הניסיונות ברמת הנגב ישנו חיפוש מתמיד אחר גידולים חדשים אשר ייצרו מגוון מוצרים רחב יותר ויספקו אפשריות נוספות לחקלאי האזור. גידולים אשר יתאימו לתנאי האקלים והמים ברמת הנגב.  הושם דגש על פיתוח של מוצרים חדשים שירחיבו את סל הירקות המשווקים מהאזור, כזה הוא הגוגי' –ברי.

צמח מקור החסידה השעיר ( Erodium crassifolium), בונה באזור בית השורשים פקעיות אגירה הנראות כמו בוטנה באורך של 4 עד 9 ס"מ. ידוע שתושבי המדבר המקוריים נהגו לחפש ולמצוא את פקעיות מקור החסידה לצורך מאכל ורפואה, פקעיות אלה מכילים ערכים של ויטמינים. בתחנת הניסיונות החל תהליך של תרבות ואפיון אופן גידול הצמח כדי ליצר פקעיות מקור החסידה לצורכי שיווק כמאכל טרי וכמקור לחומרי טבע.

רגילת הגינה (purslane ,oleracea Portulaca, ריג'לה) היא צמח חד-שנתי ממשפחת הרגלתיים הנפוצה ברחבי העולם כירק עלים למאכל בני אדם ובעלי חיים. רכיבי הצמח בעלי ערך תזונתי גבוה מאד ותכולת חלבונים ופחמימות יכולה להגיע עד לרמה גבוהה של 19 ו70- אחוז מהמשקל היבש בהתאמה, בתלות במליחות מי השקיה ומועד הקציר. בנוסף, רגלת הגינה מכילה רמה גבוהה מאד של חומצת שומן, מתוכם ראויה לציון אומגה3- המהווה כ60%- מכלל חומצות השומן בעלים ומגיעה ל200-400- מ"ג ל100- גרם משקל טרי, הרמה הגבוהה ביותר שנמצאה עד כה בצמחים.

רגילת הגינה (purslane ,oleracea Portulaca, ריג'לה) היא צמח חד-שנתי ממשפחת הרגלתיים הנפוצה ברחבי העולם כירק עלים למאכל בני אדם ובעלי חיים. רכיבי הצמח בעלי ערך תזונתי גבוה מאד ותכולת חלבונים ופחמימות יכולה להגיע עד לרמה גבוהה של 19 ו70- אחוז מהמשקל היבש בהתאמה, בתלות במליחות מי השקיה ומועד הקציר. בנוסף, רגלת הגינה מכילה רמה גבוהה מאד של חומצת שומן, מתוכם ראויה לציון אומגה3- המהווה כ60%- מכלל חומצות השומן בעלים ומגיעה ל200-400- מ"ג ל100- גרם משקל טרי, הרמה הגבוהה ביותר שנמצאה עד כה בצמחים. 

כמהת המדבר כמהת שמשון ( boudieri Terfezia) היא פטרייה תת קרקעית הגדלה באופן טבעי בקרקע חולית ובאדמות קלות של הנגב בישראל. הפטרייה גדלה בסימביוזה עם שורשי הצמח שמשון יושב (sessiliflorum Helianthemum). צמח זה מותאם למחייה באזור רמת נגב השחון שכמות הגשמים בו כ70- מ"מ/שנה בממוצע. בטבע נמצאו שלושה סוגים של הפטרייה ובמחקרנו פיתחנו סמנים גנטיים לטיפוסים האלו, ועל פיהם ניתן לזהות את תת המין של הפטרייה. בתנאים טבעיים, הפטרייה מפתחת גופי פרי תת קרקעיים באביב המוקדם וגוף הפרי נחשב למעדן ופודה מחירים גבוהים בשווקים (300-800 ש"ח/ק"ג). בנוסף, בשנים האחרונות התפתח ענף תיירות סביב איסוף הפטרייה מן הבר.

בחינת זני שרי ועגבנייה ברמת נגב, לאיתור זנים בעלי פוטנציאל יבול גבוה בהשקיה במים מתוקים ו/או מליחים וכן איכות טעם וחיי מדף, שיוכלו להיות זנים מסחריים בשטחי חקלאי רמת נגב.

ניסוי זה הוא חלק ממספר ניסיונות המתבצעים במו"פ רמת נגב שמטרתם להרחיב את סל המוצרים ליצוא מאזור פיתחת ניצנה. כיום, קישוא צהוב מיוצא לאירופה ביצוא אווירי בין החודשים אוקטובר לפברואר. 

לאור רגישותו של הקישוא לאחסון ממושך בתנאי צינה אין משלוחים ימיים של מוצר זה מישראל. מטרות הניסוי: 1. בחינת זנים שונים של קישוא צהוב בגידול בשתי איכויות מים הקיימות ברמת נגב. 2. בחינת שיטות שונות לשיפור חיי המדף של הקישוא הצהוב על מנת לאפשר משלוח ימי של מוצר זה.

בחינת ‏זני‏ חצילים ‏פרטנוקרפים,‏ לגידול‏ בתנאי‏ רמת ‏נגב‏ בשתילה‏ סתווית,‏ בהשקיה ‏בשתי‏ איכויות‏ המים ‏הקיימות‏ באזור ‏רמת ‏הנגב,‏ מים ‏מתוקים ‏ומים ‏מליחים‏-4EC.