פיתוח ממשק לגידול עגבניה איכותית ליצוא (Desert Sweet) בנפח שורשים מינימאלי בהשקייה במים מליחים וללא שימוש במתיל ברומיד ובתחליפיו

חוקרים
תקציר
חמרים ושיטות ופירוט הניסויים
תוצאות ודיון

חוקרים
משה שגיא מופ רמת הנגב, אוניברסיטת בן גוריון
רמי גולן מופ רמת הנגב
שבתאי כהן מופ רמת הנגב
ציון שמר מופ רמת הנגב
איתן פרסמן- מינהל המחקר החקלאי, מרכז וולקני, המחלקה לגדולי שדה וירקות
אברהם גמליאל- מינהל המחקר החקלאי, מרכז וולקני, פיטופתלוגיה
Moshe Sagi, R&D Ramat Hanegev, D.N. Chalutza 85515, The Institute for Applied Research, Ben Gurion University, Ernest David Bergmann Campus, POB 653, Beer Sheva 84105, Israel, email: gizi@bgumail.bgu.ac.il
Rami Golan, R&D Ramat Hanegev, D.N. Chalutza 85515, email: gram@netvision.net.il
Shabtai Cohen, R&D Ramat Hanegev, D.N. Chalutza 85515, email: sab@inter.net.il
Tzion Shemer, R&D Ramat Hanegev, D.N. Chalutza 85515, email: tsions@netvision.net
Eytan Pressmann, ARO-The Volcani Center, Dept. of field crop & vegatables , P.O.B. 6, Bet Dagan, 50250.

תקציר
ברמת נגב מייצרים עגבניה איכותית, תוך שימוש במים המליחים המצויים בשפע באזור. על קיומו של הענף מאיימת מחלת הנבילה Crown root הנגרמת ע"י פטרייה השייכת למשפחה ה- Fusarium. מניעת המחלה על ידי חיטוי קרקע במתיל-ברומיד, והחומר איננו ידידותי לסביבה ועל השימוש בו עומד לחול איסור בעוד שתחליפים מתאימים אחרים אינם ידידותיים לסביבה ועלותם רבה. הפתרון המוצע הינו פיתוח ממשק לגידול עגבניות במצעים מנותקים בנפח מינימאלי. עלות מצע הגידול גם אם יוחלף בכל עונה תהייה נמוכה ולא תעלה על עלות חיטוי במתיל ברומיד ו/או תחליפים אחרים.
נמצא שהקטנת נפח המצע לא גרמה להפחתת היבול הכללי ברמת מליחות של 4 דציסימנס/ מ' בעוד שבהשקיה ברמת מליחות של 2 או 7 דציסימנס/מ' הקטנת הנפח הפחיתה במידת מה את היבול. הפחתת נפח המצע ו/או הגברת המליחות שיפרו את איכות הפרי בזני עגבנייה שונים.

בגידול העגבניות בנפחי מצע שונים מושקים במים ממוחזרים כך שרמת מליחותם לא תחרוג ממליחות של 4 דציסימנס למטר, נמצא שצריכת המים היתה נמוכה מאד בכל הטיפולים בהשוואה לצריכה בגידול בקרקע בו נהוגה באזור צריכת מים כפולה. צריכת המים בנפחי מצע של 10 ליטר לצמח היתה גבוהה בהשוואה לגידול בנפח של 2.5 ו-17. בנפח הנמוך תדירות השתנות מליחות המים היתה גבוהה והצריכה ביצוע הקזות רב והחדרת מים שפירים למניעת הגדלת המליחות מעבר ל-4 דציסימנס. בנפחי המצע הגדולים יותר השינוי במליחות על ציר הזמן היה נמוך יותר ולכן גם נפח ההקזות היה קטן . גידול בנפח המצע הנמוך גרם להפחתה שבין 12 ל-22 אחוזים ביבול הכללי וביבול המתאים ליצוא בהשוואה לנפח המצע הגבוה ביותר שנבחן. כן הובחנה בטיפול זה מגמה של עלייה בסידוקי הפרי בהשוואה לטיפולים האחרים בעלי נפח גדול יותר. שיעור שחור הפיטם היה דומה בכל הטיפולים והאיכות הפיסית לא הושפעה באופן מובהק מהטיפולים השונים. נפח המצע לא השפיע על האיכות הכימית בפרי העגבניה, מלבד ברמת החומצות המטוטרות שהיתה גבוהה בפרי שנוצר בצמחים שגדלו בנפח מצע נמוך. למרות שמצע הגידול לא חוטא בפונגיצידים כגון מתיל ברומיד, לא הובחנו בכל חלקות הניסוי צמחים שחלו במחלות קרקע כגון פוזריום Crown root. להמשך מוצע לבדוק:
1. שיפור איכות ע"י הגדלת המליחות. 2. שימוש בנפח מצע גדול מ-2.5 ליטר לצמח למניעת ההפחתה ביבול.

מבוא:
ברמת נגב מייצרים עגבניה איכותית, תוך שימוש במים המליחים המצויים בשפע באזור. השימוש במים מליחים משפר את איכות הפרי בפרמטרים של חיי מדף צבע וטעם. העגבניה נושאת את המותג DESERT SWEET ומיוצאת לארה"ב ואירופה ופודה מחירים גבוהים. כיום מייצרים באזור למעלה מ2000- טון עגבניות ליצוא בשווי של כ- 4 מליון $. וב 5 השנים הקרובות ניתן להכפיל את היקף הייצור וההכנסה מענף זה.
על קיומו של הענף מאיימת מחלת הנבילה Crown root הנגרמת ע"י פטרייה השייכת למשפחה ה- Fusarium. טיפוח זנים עמידים למחלה נמצא בתהליך מואץ אך גם אם יצלח, יעמדו לרשותנו זנים המתאימים לייצור עגבניות איכותיות במים מליחים העמידים למחלה זו רק בעוד מספר שנים. מניעת המחלה על ידי חיטוי קרקע במתיל-ברומיד, עלותה רבה. יתר על כן, החומר איננו ידידותי לסביבה ועל השימוש בו עומד לחול איסור בעוד שתחליפים מתאימים אחרים אינם ידידותיים לסביבה ועלותם רבה
הפתרון המוצע הינו פיתוח ממשק לגידול עגבניות במצעים מנותקים בנפח מינימאלי. עלות מצע הגידול גם אם יוחלף בכל עונה תהייה נמוכה ולא תעלה על עלות חיטוי במתיל ברומיד ו/או תחליפים אחרים.

בפתוח ממשק זה שני יעדים:
1 . ניקיון ממחלות קרקע תוך הימנעות מחיטויי קרקע.
2 . קבלת יבול ואיכותי וגבוה יותר מהמקובל היום באמצעות השימוש במצעים מנותקים.
במסגרת המחקר יתווסף הידע החסר היום להשקיה מיטבית של עגבניות הגדלות במצעים מנותקים ומושקות במים מליחים ו/או שפירים, כך שבסיום המחקר ייושם הידע לרווחת החקלאים המייצאים עגבניות.

חמרים ושיטות ופירוט הניסויים

שיטות:
במערכת הניסוי 3 מערכות מיחזור התומכות בשלושה נפחי מצע
הנפחים נבחנו במארזי תעלה מתוצרת "פוליגל" במידות הבאות:
1. רוחב 10 ס"מ עומק 10 ס"מ
2. רוחב 25 ס"מ עומק 17 ס"מ
3 רוחב 40 ס"מ עומק 17ס"מ

נפחי המצע למטר רץ 10הינם: ליטר,42 ליטר ו-68 ליטר, לפי הסדר.
נפחי המצע לצמח הינם: 2.5 ליטר ,10.5ליטר ו-17ליטר לצמח לפי הסדר.
הצבת השורות היא לפי 2 מטר ממרכז למרכז שורה, 4 צמחים למטר רץ שורה שהם 2 צמחים למטר רבוע.
הצבת הטפטפות כדלקמן: טיפול 1. שלוחה אחת טפטפת כל 20 ס"מ 1.6 ליטר לשעה למארז.
טיפול 2. שתי שלוחות למארז עם טפטפות כנ"ל.
טיפול 3 ארבע שלוחות למארז עם טפטפות כנ"ל.
הפעלת המערכת התבססה על מי מקור באיכות של 1.2 dS/m-1 (מי מוביל) כאשר תחום נקודת ההקזה בניסוי התחלתי זה היה שווה לכלל הטיפולים ועמד על 4 dS/m-1 . ההשקיה בוצעה לפי מקדם של ET/5 כלומר מנת ההשקיה היומית תופעלה לפי צריכת הצמח X 5. מנה יומית זו מאפשרת הדחת מלחים מיטבית מתוך המצע ומונעת היווצרות כיסי מלחים בתוך המצע. המטרה היא לא לאפשר עלית המוליכות החשמלית במי הנקז לעומת מי טפטפת מעבר ל- 0.5 dS/m-1 .
ההשקיה בוצעה בפולסים כאשר הפולס עמד על כ-1.5 עד 2 ליטר למטר רבוע כפועל יוצא מנפחי המארז.
דישון בוצע ע"י דשן 5.3.8 שפר
ריכוזי המטרה של יסודות הזנה בתמיסת ההשקיה N 150 p.p.m p.p.m 25 K 200p.p.m P
השתילה בוצעה ב 20.8.02.
עד 1.10.02 הופעלו מערכות ההשקיה כמערכת פתוחה, תחילת הפעלת מערכת המחזור היתה ב- 1.10.02 .
הניסויים בוצעו בחממה מבוקרת אקלים בתחנת הניסויים ברמת הנגב. הניסויים ההקדמיים בוצעו בזן 819 ,144 ודורינטה ובעונת 2002/2003 בזן 1903.

בדיקות איכות:
במהלך הניסוי נבדק היבול ובוצע מיון לאשכולות פרי ליצוא ולשוק מקומי. איכות הפרי נבדקה ע"י בדיקת תכולת סוכרים וחומצות אורגניות. כמו כן בוצעו בדיקות איכות פיסיקליות הכוללות: צבע, רכות הפרי, רמת הסידוקים בפרי, אחוז הנפלים מהאשכול ורעננות שדרת האשכול.
סימולציה להשהייה ליצוא היתה: בודדים 11 ימים ב - 12 מ.צ. 3 ימים נוספים ב - 20 מ.צ.
אשכולות 5 ימים ב - 12 מ.צ. 3 ימים נוספים ב - 20 מ.צ.
לאחר הסימולציה נבדק הפרי לפי המדדים הבאים:
מוצקות: מחולקת ל – מוצק מאוד, מוצק, גמיש, זקן. לפי תחושה ידנית.
רקובים: אחוז הפרות הרקובים.
סידוקים: אחוז הפרות בעלי סידוקים.
שחור פיטם: אחוז פרי עם שחור פיטם.
במהלך העונה נלקחו מידי שבוע דגימות פרי לבדיקה. הבדיקות נערכו על מיצוי של הפירות שנדגמו לאחר הסימולציה כפי שתואר למעלה.
הכנת המיצוי - הפרי הקפא והפשר. הפרי המופשר נטחן עם מים ביחס 1:2 חומר:מים. ההומוגנט סורכז וסונן.
TSS - באמצעות רפרקטומטר דיגיטלי מסוג Atago Pr-100 .
EC - (מוליכות חשמלית) TH-250 מתוצרת אל-חמה.

תוצאות ודיון:
תוצאות הקדמיות
בהשוואה בין גידול העגבנייה במצע גידול בנפח של 10 לעומת 3 ליטר בהשקיה ברמות מליחות של 2, 4 ו- 7 דציסימנס/מ', נמצא שהקטנת נפח המצע לא גרמה להפחתת היבול הכללי ברמת מליחות של 4 דציסימנס/ מ' בעוד שבהשקיה ברמת מליחות של 2 או 7 דציסימנס/מ' הקטנת הנפח הפחיתה במידת מה את היבול. הפחתת נפח המצע ו/או הגברת המליחות שיפרו את איכות הפרי בזני עגבנייה שונים (טבלאות 1 ,2 ו- 3) .

מאחר ובניסויים הקדמיים בגידול עגבניות במליחות של 4 דציסימנס למטר נתקבלו יבולים ואיכויות פרי טובים וכמו כן שיטת הגידול במצעים מנותקים הינה שיטה הצורכת כמויות מים גבוהות, החלטנו בשנה הראשונה לבצע בדיקה של גידול העגבניות בנפחי מצע שונים תוך כדי בדיקת היתכנות מיחזור המים כך שרמת מליחותם לא תחרוג ממליחות של 4 דציסימנס למטר. נראה שבשיטה זו צריכת המים היתה נמוכה ביותר בכל הטיפולים בהשוואה לצריכה בגידול בקרקע בו נהוגה באזור צריכת מים כפולה. באופן מפתיעה צריכת המים בנפחי מצע של 10 ליטר לצמח היתה גבוהה הן מנפח הגידול הנמוך והגבוה שהיו דומים בהיקפם (טבלה 4 ).
מהלך ההשתנות של מליחות מי הנקז ומי טפטפת מתואר בציור 1 ונראה שבנפח הנמוך היתה תדירות השתנות גדולה במליחות המים, ומכאן הצורך בביצוע ההקזות והכנסת מים שפירים למניעת הגדלת המליחות מעבר ל-4 דציסימנס. בנפחי המצע הגדולים יותר השינוי במליחות על ציר הזמן היה נמוך יותר ולכן גם נפח ההקזות היה קטן (ציור 1 וטבלה 4 ).

טבלה 4. מאזן המים בנפחי המצע השונים (10.02-15.5.03).
מצע 2 ל' לצמח מצע 10ל' לצמח מצע 17ל' לצמח
צריכת מים כללית כולל הקזות "ק/דונם 489.5 559.0 479.0
אוופוטרנספירציה מ"ק/דונם 386.5 534.5 472.1
הקזות מ"ק/דונם 103.0 24.6 6.9

עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!

תגובה חדשה