דגים ושרימפסים
דגים ושרימפסים
מצורף מסמך המתאר את התפתחות ענף המדגה
באיזורינו
- מסמך על התפתחות גידול דגים באיזור
תמונה של ד"ר דינה זילברג במעבדה מתוך
עלון אונברסיטה ב"ש
תמונה של ד"ר דינה זילברג
מחקר במחלות דגים בנגב
הכתבה על ד"ר דינה זילברג
העובדת במכון לחקר המדבר בשדב בוקר
מעבדה חדשה שהוקמה במכון לחקר המדבר עוסקת
במחקר בתחום של בעלי חיים מימיים ומספקת שירותי תברואה למדגים באזור. לדברי דינה זילברג,
ראש המעבדה לבריאות בעלי חיים מימיים, לגידול דגים בבריכות באזור הנגב והערבה יש פוטנציאל
גבוה. בניגוד לשטחים הגדולים יקרי המציאות המשמשים את מגדלי הדגים בצפון, והשימוש במים
מליחים שם, בנגב יש כמות גדולה של שטחים ומים מליחים שאפשר לנצל לגידול דגים. בנוסף,
החוות בנגב הן חוות אינטנסיביות, כך שהשטח עליהן הן משתרעות קטן יחסית. כיום פועלים
בנגב ובערבה יותר מעשרה מדגים המגדלים דגי מאכל, כמו קרפיון, אמנון, באס וברמונדי,
שרימפס ודגי נוי.
דינה אומרת שמעבדתה מקבלת דוגמאות של דגים
חולים כדי לזהות את גורם המחלה (בעיקר חיידקים או טפילים, אך גם וירוסים). בדגי נוי
יש משנה חשיבות לשמירה על בריאות הדגים והיותם נקיים מטפילים. דגים אלה מיועדים בעיקר
לייצוא, ויש להימנע מייצוא דגים חולים מחשש של העברת גורמי מחלה בין מדינות.
מגדלי דגים ושרימפס בכל העולם משתמשים באנטיביוטיקה
לטיפול ולמניעה של מחלות חיידקיות, דבר שגורם להתפתחות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה
במדגים. בנוסף לפגיעה ביכולת הטיפול בהתפרצויות חיידקיות במדגים עצמם, תופעה זו מסכנת
את האוכלוסייה, כיוון שהעמידות לאנטיביוטיקה יכולה לעבור מחיידקים גורמי מחלה בדגים
לחיידקים הגורמים למחלות בבני אדם. בכדי להתגבר על בעיות שקשורות לשימוש באנטיביוטיקה,
ד"ר זילברג בודקת את האפשרות של שימוש בחומרים טבעיים המיוצרים ע"י צמחי
מדבר. היא עובדת במחקר זה בשיתוף עם פרופ' אבי גולן-גולדהירש וד"ר רבקה אופיר,
מהמחלקה לביוטכנולוגיות של אזורים צחיחים ע"ש אלברט כץ. ספרייה הכוללת מאות צמחי
מדבר וצמחי תבלין ורפואה נאספה, ותמציות מצמחים אלה נחקרות לשימושים ביולוגיים, כולל
טיפול במחלות דגים. השימוש בחומרים טבעיים יאפשר גידול דגים אורגאניים, מוצר שאינו
קיים כמעט בשוק, מחירו גבוהה והביקוש לו עולה. אזור הנגב מתאים לגידול דגים באופן אורגני
בגלל הבידוד של החוות זו מזו והשימוש במים נקיים. כל אלה מורידים במידה ניכרת את הסבירות
להחדרת מחלות לחווה.
בניסיונות מעבדה, תמציות של כ-30 צמחים
עכבו התפתחות חיידקים גורמי מחלה בדגים ושרימפס. האכלת דגים מודבקים במחלת הסטרפטוקוקוס
במזון שהוסף לו רוזמרין הביא לריפויים, ביעילות דומה לזו שנתקבלה ממתן אנטיביוטיקה.
דגי נוי הם "חולים קבועים" במעבדה
לבריאות חיות המים. הם סובלים משריצת טפיל בעל תא בודד בשם "tetrahymena " שתוקף את העור, איברים
פנימיים ואת הזימים. ד"ר זילברג אומרת שבמעבדה מתועדת ההופעה וההתפתחות של המחלה.
כיום אין טיפול מוצלח למחלה הזו, והם בודקים את האפשרות שהתמציות הטבעיות מהצמחים ישמידו
את הטפילים. למטרה הזו, הם פיתחו שיטה נוחה לגדל tetrahymena
במעבדה, ולבחון את רגישותה לחומרים שונים, דבר שיעזור מאוד לקידום הפרויקט.
במחקר אחר בדגי נוי, עובדי המעבדה בודקים
מחלת "helicopter"
של דגי סקלר. בחווה לגידול דגי סקלר, עד 20% מהדגים מפתחים עיוותים ואינם ראויים לשיווק.
דר' זילברג ועמיתיה גילו שלדגים החולים אין שלפוחית שחייה מפותחת. הגורם לתופעה אינו
ידוע, ומנסים לבדוק האם הגורם הוא גנטי או סביבתי.
ד"ר זילברג היא בוגרת הפקולטה לחקלאות
של האוניברסיטה העברית, וקיבלה את הדוקטורט מבית הספר לרפואה וטרינרית באוניברסיטה
אובורן, אלבמה, ארה"ב. אחרי שנתיים בפוסט-דוקטורט באוניברסיטה של טסמניה, אוסטרליה,
היא הגיעה לאוניברסיטה בן גוריון, שם הקימה את המעבדה לבריאות בעלי חיות מימיים. ד"ר
שמואל אפלבאום, מנהל מרכז בנגיס לגידול דגים במדבר, הציע לראשונה את החשיבות לספק שירותים
וטרינריים למגדלי הדגים בנגב.
העבודה המתבצעת במכון בלאושטין בתחום החיפוש
אחר תחליפים לאנטיביוטיקה מושכת תשומת לב עולמית. הצוות זילברג, גולן-גולדהירש ואופיר
יצרו קשרים עם חוקרים באקוודור, ארה"ב ואוסטרליה, במטרה לבחון את השימוש בתחליפים
הצמחיים על גורמי מחלה חשובים בחקלאות המים גם באזורים אלה.
מתוך כתבה בעיתון של אונברסיטה ב"ש
על ד"ר דינה זילברג
מצגת על גידול דגים באיזור
עגלה להובלת דגים
אמנונים
עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!
תגובה חדשה
מוזמנים להגיב!