title

מו"פ רמת נגב תוכניות עבודה לשנת 2003

פרחים
המשך בחינת גידולים שונים במים מליחים בחממה ובשטח פתוח


מצגת על נסיונות בפרחים במו"פ רמת נגב
דו"ח תקציר נסיונות בפרחים 2002-2003 
מגיש משה יוסף


קאלות, דולפיניום, מנתור, שיבולת ימית, נוריות, לזיאנטוס, טרכיליום, קוסמוס

הכוונת פריחה בגידוליםפורביה פולגנס, טרכיליום, שיבולת ימית, אדמונית החורש, קופודן, אמיתה, נץ חלב סנדרוסי, קוסמוס

המשך פיתוח קלונים חדשים לקטיף במשטה לפרוס את עונת השיווק ולשלב צבעים נוספים
קנופופיה

אינטרודוקציה

התמונה של הורטנציה
אסטילבה, אקלפיאס בטרפלי, טרכיליום זנים חדשים, אגפנטוס, הורטנציה, מורן החורש, חומעה, לינום, תורמוס

אינטרודוקציה1
תמונה של הורטנציה






פרוטאות
חיסכון במים, קצב צימוח אופטימאלי להעלאת היבול, אינטרודוקציה

דוביום כגידול לעיצוץ ברמת הנגב

צמחי תבלין לקטיף- נתיב דודאי
שלהבית יווני, אזוב מצוי, אורגנו יווני, זעתרXמינים, מרווה רפואית

שושנת יריחו
איקלום

פרחים משקי מודל
טרכיליום זנים חדשים בגידול ללא תאורה

לזיאנטוס- גידול ללא חימום כשתילים מטופלים
תמונה של ליזנטוס






דלפיניום בלו שדוא- אגרוטכניקה חדשה לחיסכון בהוצאות והגדלת 
דלפיניום בלו שדוא- אגרוטכניקה חדשה לחיסכון בהוצאות והגדלת היבול החורפי להעלאת הריווחיות

ירקות

אבטיח
מבחן זנים מורכבים בשני מועדי שתילה.

מבחן זנים לקטיף באוגוסט-ספטמבר
העלאת היבול
תחליפי מתיל ברומיד
מבחן זנים לקטיף ספטמבר-אוקטובר

תות שדה
שיפור איכות השתיל והקדמת הפריחה להנבה בשתילי תות שדה

סליקורניה
"הסליקורניה" ירק מעדן חדש בארץ, הגדל במים בעלי מליחות גבוהה ( מי ים) אשר אוקלם ותורבת למטרות גידול מסחרי במסגרת פרויקט מחקרי במו"פ רמת הנגב בתמיכתה של קרן יק"א ומכון פרס לשלום, בראשותו של ד"ר משה שגיא מאוניברסיטת באר-שבע. 

הסליקורניה (פירקן) גדל בטבע במלחות ומסוגל לגדול במים ברמת מליחות גבוהה מאוד (רמת מליחות של מי ים), נחשב באירופה ובארה"ב כירק מעדן דומה בטעמו לאספרגוס ונאכל כטרי, מאודה או מבושל.

עם סיום פיתוחו הירק ישווק בשני אופנים:
ירק מעדן טרי לשווקים בארץ, באירופה וארה"ב.
חומר יבש כמלח בריאותי ירוק לכל השווקים שיפותחו.

צמח הסליקורניה שפותח במו"פ רמת נגב ישמש מקור לחומר ריבוי עבור גידול מסחרי ברמת הנגב ויושקה במי התמלחת של עודפי מתקן התפלת המים המליחים שהחל לפעול לאחרונה בפיתחת ניצנה

בימים אלה נשלחים משלוחים ראשוניים לשוק באנגליה. הקניינים באנגליה שקיבלו כבר דוגמה מהתוצרת הישראלית, מגלים עניין רב במוצר אשר גדל אצלם רק בעונה קצרה מאוד במהלך השנה.
אנו מקווים שנוכל לספק לשוק האירופאי את הסליקורניה במהלך כל השנה.

בארה"ב קניינים מגלים עניין במוצר, אך הסליקורניה עדיין לא נמצאת ברשימת הירקות המורשים לייצוא לארה"ב.



יענקלה מוסקוביץ – מנהל מו"פ רמת הנגב


עגבניות
מבחן זנים עמידים לוירוס צהבון האמיר
מבחן זנים ומוצרים חדשים
מבחן כנות לעמידות למחלות ומזיקי קרקע ולהשקייה במים מליחים כאופציה לתחליפי מתיל ברומיד תוך שימת דגש על איכות הפרי.
עגבניות במצע מנותק עם מחזור.
מבחן זני עגבניות בממשק אורגני

פלפל
מבחן זנים בשתי שיטות עיצוב בבית רשת.
גידול פלפל בשתי רמות מליחות בחמרשת.
מבחן זני פלפל ברמת הנגב לכל אורך השנה וקבלת גל של יבול מרוכז לקטיף של אפריל-יוני
מבחן זני פלפל בממשק אורגני בשני מועדי שתילה בבית רשת.

ירקות עלים במליחות גבוהה
סלק, תרד, ברוקולי, סלרי, סליקורניה, אסתר טריפוליום.

משקי מודל ירקות
פרויקט עגבניות טעם לשוק המקומי
בקרת השקייה ודישון לפלפל

מטעים

חוחובה
גידול חוחובה בשלוש רמות מליחות המשך טיפול
מבחן זני חוחובה בשלוש רמות מליחות המשך טיפול

זית
גידול עצי זית ברמות מליחות משתנות- המשך.
מבחן זנים במים מליחים המשך גידול.

מו"פ תעשיית זית – רמת נגב 
חוקר: 
זאב ויסמן - המעבדה הביו-תעשייתית, א.ב.ג
צוות מחקר:
יצחק דוד – תחנת ניסיונות רמת נגב
רמי גולן - תחנת ניסיונות רמת נגב
ד"ר נעמי בן דום - המעבדה הביו-תעשייתית, א.ב.ג
סבסטיאן ויסבאין - המעבדה הביו-תעשייתית, א.ב.ג
יואל ד' מלאך – תחנת הניסיונות רמת נגב

רקע:
א. נדידת הייצור החקלאי לדרום
ב. עליה חדה בדרישה למוצרי זית – מזון בריאות איכותי – חומרי טבע פארמצבטים
ג. מגבלות הייצור במרכז הנגב:
1. טמפרטורות קיצוניות
2. קרינה גבוה
3. לחות נמוכה
4. מליחות

ידע מקדים:
א. זית גדל ומניב באיזור רמת נגב
ב. ממשק השקייה נחקר וידוע במידה רבה 
ג. התאמת חומר צמחי ידועה באופן מוגבל בלבד
ד. צואר הבקבוק לייצור זיתים תעשייתי הוא המסיק

יעד מו"פ תעשיית זית - רמת נגב:
פיתוח תעשיית זית, שמן ומוצרי זית מתקדמים באיזור רמת נגב
התפישה המדעית יישומית של המו"פ:
ניצול חומרי טבע ביואקטיביים, המיוצרים ברמה גבוהה בצמחים המאוקלמים לתנאי הנגב כחומרי גלם ביולוגיים בעלי ערך מוסף גבוה לשימוש בתעשייה הביוטכנולוגית.

שקד
מבחן זנים במים מליחים המשך גידול.
תכנית המו"פ:
מטרות פאזה I (1996 – 2004):
א. יצירת חומרי גלם לתעשיית זית
א1. ברור טיפוסי זית ובחינת התאמתם לתנאי האיזור והדרישות התעשייתיות העדכניות.
א2. אספקת פתרונות טכנולוגיים לצוארי הבקבוק של ייצור זית תעשייתי.

ממצאים עיקריים:
1. הוקם אוסף זני זית מקיף מרחבי אגן הים התיכון ותוכמניסטאן (מקור הזית ותפוצתו, ראה סכמות מצ"ב). תגובת הזנים לרמות מליחות מי השקייה בהשוואה למים שפירים נבחנת בשיטתיות במחקר רב שנתי.
1א. לאחר כ- 8 שנים מסתמנת סידרה של טיפוסי זית מצטיינים בתנאי האיזור (ראה מאמרים מדעיים ודוחות מצ"ב).
1ב. בדיקות רב שנתיות של כל הזנים שבאוסף במעבדה לבדיקת איכות שמן זית באוניברסיטת בן גוריון, מראות על כך שהשמן המופק מזיתי רמת נגב אינו נופל באיכותו משמנים המופקים באיזורים אחרים בארץ על פי כל הפרמטרים המקובלים בתקן העולמי (IOOC) (שת"פ עם המכון לבדיקת שמן זית בפסקרה, איטליה).
2. בוצע מחקר אינטנסיבי של פתרונות ליעול מסיק מכני של זיתים (צואר הבקבוק העיקרי של זיתים). במחקר זה עלה בידנו לפתח תכשיר ייחודי לשיפור יעילות מסיק מכני המבוצע על ידי מנערת גזע. התכשיר עמד בהצלחה במבדקים רשמיים בספרד, איטליה, תורכיה ואוסטרליה ונמצא בשלבי רישום סופיים בקהיליה האירופאית כמוצר יחיד מסוגו ליעול מסיק מכני של זיתים.


מטרות פאזה II (2000 – 2006):
ב. פיתוח כלים לשיווק חומרי הגלם ומוצרי זית סופיים
ב1. בניית מותג ייחודי לזיתים ושמן זית מרמת נגב

נקודות מוצא למותג:
1. ניצול המגבלות הסביבתיות של הנגב לאיתור יתרונות יחסיים על יצור באיזורים אחרים.
2. המגבלות הסביבתיות מגבירות ייצור חומרי הגנה ברקמות טיפוסים מאוקלמים לנגב.
3. חומרים אנטי אוקסידנטים (פוליפנולים, ויטמינים ופיטוסטרולים) חומרים ספונינים (סטרואידים גליקוזידיים) עשויים להווצר ברמות גבוהות בטיפוסי זית מאוקלמים.
4. חומרי הגנה אלו נדרשים ביותר לתעשייה הביוטכנולוגית.

ממצאים עיקריים:
1. תוצאות המחקר רב השנים באיזור מצביעים בברור על ייוצר מוגבר של חומרים אנטיאוקסידנטים בטיפוסים מצטיינים בתנאי הנגב בהשוואה לאותם הטיפוסים הגדלים בצפון ישראל (ממצאים אלו תואמים את המדווח בספרות המדעית, ראה חומר מצ"ב).
2. תנאי הסביבה ה"מגבילים" השוררים בנגב מעודדים יצירת מוגברת של סטרואידים גליקוזידים (ספונינים) בעלי פעילות ביולוגית רחבת היקף (פטנט ברישום, ראה חומר מצ"ב).


מטרות פאזה III (2001 – 2008):
ג. יישומים ביו-תעשייתים של מוצרי זית מרמת נגב
ג1. איפיון, זיהוי ובידוד חומרים אנטיאוקסידנטים (פוליפנולים, ויטמין E וספונינים) המיוצרים ברמה גבוהה בזיתי הנגב לשימוש בתעשייה הביוטכנולוגית (מזון, קוסמטיקה, אגרו ופרמצבטיקה)

נקודת מוצא מדעית: 
אנטיאוקסידנטים וספונינים – סטרואידים צמחיים בעלי אופי ליפופוליסכרידי נדרשים ונחקרים באינטנסיביות רבה מאוד בתעשיות הביוטכנולוגיות. לסטרואידים צמחיים אלו אפיניות רבה לכולסטרול ונגזרותיו. הכולסטרול נפוץ מאוד בממברנות ביולוגיות (צמחיות ואנימליות). הספונינים משמשים כחלק חשוב ממערכת ההגנה הראשונה של הצמח בפני מצבי עקה (מזיקים, מחלות, יובש, קרינה וכו). בתחום הרפואי ידועה ונחקרת כיום בעוצמה אדירה מעורבות ספונינים צמחיים כנגד מחלות סרטן מגוונות, כתוספים לחיסונים, תרופות אנטיפונגליות, כתוספי מזון להורדת כולסטרול, כתוספים למוצרי קוסמטיקה ועוד.

ממצאים עיקריים: 
1. עלה בידינו לבודד ולזהות כימית כ- 10 ספונינים חדשים שהופקו מצמחים שגודלו בתנאי הנגב (שת"פ עם המחלקה לכימיה מדיצינלית בבית ספר הדני לפרמקולוגיה בקופנהגן, ראה חומר מצ"ב).
2. איפיינו סידרה של פעילויות ביולוגיות של הספונינים שבודדנו (קטילת זחלי יתושים, קטילת פטריות, פעילות אנטיאוקסידנטית, פעילות דמוי הורמונלית ועוד, ראה חומר מצ"ב).
3. סידרת ניסויים שבוצעה בשנתים האחרונות הוכיחה מעל לכל ספק שניתן להשתמש בספונים לצורך אנקפסולציה של חומרים ביולוגיים רבים ולשפר משמעותית את הובלתם דרך ממברנות ביולוגיות צמחיות ואנימליות (ראה חומר מצ"ב).
כרם ליין
מבחן זנים המשך
קברנה סוביניון בשלוש רמות מליחות בקרקע דיונה המשך גידול.
וביניון בלאנק- מבחן שתי כנות בשלוש רמות מליחות מבחן זנים המשך
קברנה סוביניון בשלוש רמות מליחות בקרקע דיונה המשך גידול.
גידול פלפל איכותי במערכות משולבות בתי רשת וחממה ברמת הנגב 
דר' משה שגיא – אוניברסיטת באר-שבע
שבתאי כהן, ציון שמר, רן בק – מו"פ רמת הנגב
אזור רמת הנגב הוא אזור אידיאלי לגידול והנבה בפלפל בתקופת הקיץ המאופיין בטמפרטורות לילה מתונות יחסית המאפשרות חנטה טובה בפלפל אף בחודשים החמים ביותר בתקופת הקיץ. באזור מגדלים פלפל בבתי רשת לשוק המקומי בהיקף של כ-150 דונם בבתי רשת המחופים ברשתות צל % 50- 30. עונת ההנבה מוגבלת לחודשים יולי עד דצמבר, שלאחריו חלה עצירה בגידול בגלל ירידת הטמפרטורות, ומתקבל יבול הנע בין 6 ל 10 טון לדונם (כהן וחובריו, 2000; שגיא וחובריו, 2001 ). בשנתיים האחרונות מתבצע ברמת נגב מהלך נרחב להדברת זבוב הים התיכון אשר יאפשר כבר בשנה הקרובה יצוא תוצרת חקלאית מרמת הנגב לארה"ב. בכוונתנו לייצא לארה"ב פרי פלפל גדול (גדול מהמשווק לאירופה) בחודשים נובמבר דצמבר כאשר רמת המחירים גבוהה. 
החורף ברמת הנגב קר בהשוואה לאזורים אחרים בארץ בהם מגדלים פלפל ליצוא בבתי צמיחה. לפי המלצות הגידול לפלפל "גאלה" ליצוא יש לחמם את בתי הצמיחה בהם מגודל הפלפל לטמפ' מינימום של 18 מ"צ. חימום החממות ברמת הנגב לרמה זו עלותו רבה ונוצר מצב בו מושקע הון רב תוך ציפייה ליבול איכותי ומחירים גבוהים. במידה ורמת היבול ו/או המחיר אינם עומדים בציפיות, נגרם לחקלאי הפסד רב.
לטמפרטורת לילה נמוכה מ 14 מ"צ השפעה שלילית על איכות הפרות בעיקר באמצעות השפעה על חיוניות האבקה. יחד עם זאת קיימים הבדלים בין הזנים בתגובתם לטמפרטורה נמוכה (Aloni et al., 1999; Pressman et al., 1998). אכן, בעבודה ברמת הנגב נמצאו זנים כמו הזנים לורקה וסליקה, שאינם נבדלים הרבה בייצור היבול בטמפרטורת מינימום של 12 מ"צ בהשוואה ל 18 מ"צ (שגיא וחובריו, 2001). 
בעבודה הקדמית בה נבדקו תאריכי שתילה, שיטות עיצוב וזני פלפל הגדלים בבית רשת ברמת הנגב, נמצא שלמועד השתילה השפעה רבה על יבול ואיכות, והוגדר המועד המאוחר לשתילה באזור (אמצע יולי) לקבלת יבול איכותי מרבי [7-8 טון לדונם; (כהן וחובריו, 2000)]. בהמשך, בשתילת מחצית יוני במבנה חממה מכוסה ברשת חרקים (50 מש) התקבל יבול איכותי של-10 טון לדונם עד סוף דצמבר לאחר שהמבנה כוסה בפלסטיק במחצית אוקטובר (שגיא וחובריו, 2001). אולם, התברר כי במהלך החורף נעצר ייצור הפרי וצמח הפלפל עובר למצב בו הצימוח פוסק והפרי מתעוות . קיטום הפלפל לאחר קטיף הפרי האיכותי מן הסתיו (בינואר עד פברואר), עשוי לאפשר חידוש הצימוח בצמח פלפל בעל מערכת השורשים מפותחת בשיא גודלו, כנראה בגלל שבירת השלטון הקודקודי והפעלת טמפ' מתאימות להתחדשות ( איתן פרסמן 2001; נתונים שלא פורסמו). במטרה לאפיין את קצב ההתעוררות, ואיכות ההתעוררות בזנים השונים ע"י הפעלת טיפול "המרצה" להתחדשות, בוצע במהלך חודש פברואר בזנים שונים קיטום הצמחים בגובה הקרוב ל 30 ס"מ מעל פני הקרקע. מן התצפית עולה כי ישנו הבדל משמעותי בין הזנים בקצב הפריצה לצמוח חדש וביכולת לשאת פרות. בין הזנים הבולטים ביכולות אלו נמצאו הזנים סליקה וקליבר.
תצפית זו ראשונית ומעידה על היתכנות הרעיון, ולכן בכוונתנו להמשיך ולבסס את הידע בנושא זנים ותגובתם. שכן, לא ברור האם כל הצמחים יתחדשו ומה יהיה פער הזמנים בין קיטום להנבה. אין ספק כי גיזום הצמחים וההליך אשר יביא אותם להנבה ימשך מספר חודשים ויצור פער הנבה בין היבול הסתוי ליבול האביבי. לכן יתכן ויהיה צורך לחקור ולמצוא קטום בדרוג על ציר הזמן כך שניתן יהיה ליצור רצף של ייצור ושיווק רציף מיחידת גידול נתונה. 
תבנית גידול זו מדמה טכנולוגיה של דו גידול בעגבניות הנהוגה ברחבי העולם, אך להבדיל, אין הכוונה להתחיל את הגידול האביבי בשתיל צעיר הזקוק לזמן להתבססות, אלא צמח בעל מערכת שורשים גדולה מאוד וגזע חזק המכיל עשרות ניצני עלים אשר עשויים לפרוץ בהינתן התנאים המתאימים. לשיטת העיצוב עשויה להיות השפעה רבה על האיכות והיבול בתלות בזני הפלפל. מכאן שיש לבדוק את העיצוב המתאים בזנים שונים נבחרים. בטכנולוגיה זו טמון פוטנציאל הנבה גבוה. יש לחקור את גובה ועוצמת הקיטום ומשטר החימום בחורף שיאפשר לנצל את הפוטנציאל בצמחים אלו. שהרי, בטכנולוגיה המקובלת היום, מושקעת אנרגיה רבה בחימום בחודשים ינואר פברואר אך השפעת החימום תבוא לידי ביטוי רק מאוחר יותר בשיפור רמת החנטה אך לא בהאצת ההבשלה של פרי מתפתח. שכן, פרחי פלפל שהתפתחו בטמפרטורה של 12 מ"צ והופרו ע"י אבקנים שהתפתחו ב 18 מ"צ חנטו היטב וייצרו יותר פרי איכותי מאלה שהופרו ע"י אבקנים שהתפתחו בתנאי גידול של 12 מ"צ (Pressman et al., 1998). מכאן שיתכן ולאחר החנטה ניתן יהיה להפחית את תנאי החימום ולחסוך בהוצאות. ולכן יש לחקור ולאתר את הטמפרטורה המינימאלית בה יתפתחו הפרות שחנטו.
מוצע בזה פיתוח טכנולוגיה לייצור פלפל ליצוא ביבול גבוה מ-20 טון לדונם תוך חיסכון באנרגיה לחימום. הטכנולוגיה מתבססת על גידול פלפל ליצוא במבנה רשת בסתיו ברמת הנגב, מעבר לכיסוי פלסטיק, עיצוב מתאים לצמח וחימום מתאים בתקופת הסתיו המאוחר והחורף. 
 
מנהרה של פלפל בתוך חממה
המטרה של מנהרה לבדוק חיסכון באנרגיה חימום














מצגת פרחים

מו"פ רמת הנגב
דוח תקציר ניסיונות 2002-2003
נושאי מחקר
. פרוטאות- חיסכון במים ושיפור השליטה על הצמח על ידי אמצעים אגרוטכנים.

2. מים מליחים- בשלוש רמות מליחות.

3. דלפיניום- "בלו-שדו"- העלאת יבול הפרחים במרכז החורף.

4. אנטרודוקציה- א. שיבולת ימית.
ב. קוסמוס- "סיישל".
ג. סכילה פרוביאנה.
ד. נץ חלב סנדרסי.
ה. סלביה פלומוזה.
ו. פורביה פולגנס.
ז. אמיתה- Viznaga
ח. אדמונית.
ט. קנופופיה.


נושאי המחקר:
1. חיסכון במים ושיפור עוצמת הצימוח על ידי שיטות אגרוטכניות בפרוטאות.
2. בחינת גידולים שונים ב- 2 רמות של מים מליחים:
א. E.C.- 2.5
ב. E.C.- 4.2
ג. ביקורת מי מוביל.

בשטח פתוח:
א. דלפיניום חד שנתי (זריעה).
ב. דלפיניוםבלו-שדו (שתילה+זריעה)
ג. מנתור (זריעה)
ד. שיבולת ימית
ה. צפורני החתול (זריעה)
ו. סלביה פלומוזה
ז. אמיתה מזן "Vinaga"

בחממה:
א. קלה אתיופיקה
ב. לזיאנטוס.
ג. דלפיניום בלו-שדו.

3. דלפיניום בלדונה- "בלו שדו"
העלאת יבול הפרחים האיכותיים במרכז החורף על ידי הגדלת מספר צמחים לדונם ללא תוספת בעלות שתילים.
במסגרת זו נבחנו:
א. שלושה מועדי שתילה.
ב. בית רשת וחממה.
ג. גודל גוש שתילה 1.25" ו- 1.5" 
ד. מספר צמחים בגוש מ- 1 עד 4 צמחים.
ה. עומדים שונים.


תוספת יבול ב-% לדונם

כמות פרחים לדונם

עומד למטר

מספר צמחים בגוש

גודל גוש(אינצ')

שתילה28.8.02בית רשת

100

49,600

20

1

1.25

134

66,690

20

2

1.25

108

54,000

20

3

1.25

100

54,600

20

1

1.25

2.10.02חממה

132

72,150

20

2

1.25

105

57,850

20

3

1.25




4. אינטרודוקציה:
א. שיבולת ימית- דגן רב שנתי (מקור ג'נסיס) גידול בבתי גידול שונים: חממה ובית רשת ± תאורה.
יום ארוך הכרחי לפריחה.
פריחה טבעית 15.6.03.
גל חוזר אפשרי בספטמבר.
שימושים אפשריים למוצר: ירוק, יבש, צבוע.

ב. קוסמוס- "סיישל"
צמח יום קצר. נבחן בגידול בבית רשת וחממה ± תאורה.
ניתן להגיע לפריחה איכותית במהלך החורף על ידי שימוש נכון בתאורה.
אפשר לקבל 2 גלי פריחה במהלך החורף.
חיי מדף ארוכים במיוחד.
פקעי פריחה נפתחים באגרטל כולל צבע סופי.

ג. סכילה פרוביאנה
מטרות המחקר: - הכוונת הפריחה.
- הארכת אורך גבעולי הפריחה לצורך קטיף
פרחים.

טיפולים להכוונת הפריחה:
1. ביקורת מחסן.
2. המרצהC °14 למשך 20 יום.
3. טבילה בג'יברלין 250 ח"מ.
4. המרצהC °14+ טבילה בג'יברלין 250 ח"מ.

תוצאות:
· המרצה+ טיפול בג'יברלין הקדמה משעותית בפריחה (יוני-מר).
· המרצה בלבד או ג'יברלין בלבד תוצאה חלקית.




השפעה על אורך גבעולי הפריחה
1. שתילה של פקעות בודדות.
2. שתילה של פקעות במושבות.

· שתילה במושבות תרמה באופן משמעותי להארכת גבעולי הפריחה שהגיעו בשלב קטיף לאורך של 40-50 ס"מ לעומת פקעות בודדות שפרחו בגובה של 15-20 ס"מ.

ד. נץ חלב סנדרי
המטרה- הקדמת הפריחה הטבעית.
הטיפולים:
* מחסן← C °15← C °22← שתילה ← חממה
בית רשת

* מחסן ← שתילה← חממה
בית רשת
מועדי פריחה

30.1.03 14.1.03
5.5.0313.6.03 5.5.0318.5.03 מומרץמחסן חממה
30.6.03_ 30.6.03_ מומרץמחסן בית-רשת

ה. סלביה פלומוזה
בחינת הגידול: בית רשת ± תאורה- גיזומים ± ג'יברלין
חממה ± תאורה- גיזומים ± ג'יברלין
מסקנות:
· תאורה הכרחית לקבלת מוצר מוגמר ואיכותי.
· קצב הגידול בחממה מהיר על חשבון איכות הענף וצבע התפרחת דהוי.
· בבית רשת הענפים איכותיים יותר וצבע התפרחת עמוק יותר.
· ניתן לקבל בין 2-3 גלי פריחה במהלך החורף.
· שימוש נכון בג'יברלין משפר שליטה על תוצאות הגיזום ואחידות הצימוח ואיכות הענף הסופי לקטיף.

ו. פורביה פולגנס
המטרה: הכוונת הפריחה על ידי גיזומים במועדים שונים: ביקורת, 15.9.02, 1.10.02.
תוצאות: 
· מועדי גיזום לא השפיעו על מועד הפריחה.
· מועדי הגיזום השפיעו על אורך הענף לקטיף כולל ביקורת.
· הפריחה התרחשה בכל מועדי הגיזום כולל ביקורת בחודשים ינואר-פברואר.





ז. אמיתה- זן חדש – "Viznga"
המטרה- קבלת רצף של קטיף פרחים לאורך כול חודשי השנה.
הטיפולים- מועדים שונים בחממה ובבית רשת ± תאורה:
זריעה במקום.
שתילה בגושים.

מועדי שתילה וזריעה

תאריך פריחה זריעה

תאריך פריחה

בית גידול

תאריךשתילה/זריעה

10.12.0210.12.02

12.10.02

בית רשת+תאורה

20.08.02

12.10.02

בית רשת

7.10.02

חממה+תאורה

7.10.02

חממה

20.01.03

12.12.02

בית רשת+תאורה

18.09.02

30.10.02

חממה+תאורה

7.11.02

חממה

25.4.0311.5.037.4.0325.4.03

23.3.03

בית רשת+תאורה

28.11.02

10.3.03

בית רשת

5.3.03

חממה+תאורה

10.3.03

חממה

22.5.03

בית רשת+תאורה

7.2.03

25.5.03

בית רשת

15.5.03

חממה

17.6.03

בית רשת

28.2.03

4.6.03

חממה+תאורה

10.6.03

חממה


ח. אדמונית
המטרה- בחינת הגידול באזור הנגב על ידי פיתוח שיטות אגרוטכניות המתאימות לתנאי האקלים בנגב, תוך שמירה על איכות פרחים טובה וחיסכון בהוצאות הגידול המקובלות היום בגידול זה.
מקור שתילים הולנד
שתילה- 15/12/01
זנים- 1. שרה ברנרד
2. דושה
שיטות אחסון בקירור
1. שינוע- ארגזים במצע קוקוס
2. חשופי שורש/ נסורת לחה

מועדי שתילה ימי קירור (2 מעלות צלסיוס) תקופת קירור
1.11.02 60 1.9.02- 1.11.02
15.11.02 60 15.9.02- 15.11.02




בית גידול: בית רשת 50 מש (25% צל).

טיפולי ג'יברלין
1. 50 ח"מ.
2. 100 ח"מ.

אופן הטיפול בג'יברלין
1. שינוע ארגזים בהגמעה.
2. חשופי שורש- טבילה 15 דקות.

מועדי פריחה וקטיף

מועדי פריחה הוצאה מקירור
5.1.03- 15.2.03 1.11.02
25.01.03- 30.2.03 15.11.02

נקודות להתייחסות

1. ימי גידול עד פריחה בהתאם למועדי שתילה- כ- 60 יום.
2. השפעות הג'יברלין בהתאם לטיפולים השונים:
ענפים+והפלות עוורים לשתיל מס' ענפי פריחה לקנה שורש אורך ענפים בס"מ GA/ ח"מ
3-4 1.5 60-70 100 ח"מ
1-2 1.5 40-50 50 ח"מ
הג'יברלין בריכוז של 100 ח"מ גרם לתופעות שליליות.
3. חשופי שורש הקדמה בפריחה במידה מסוימת.
4. בשלב קטיף רמת הדביקות יורדת לאפס.
5. תנאי גידול בבית רשת תורמת במניעת מחלות עלים כמו בוטריטיס בפקעים.


סיכום ראשוני מתוצאות של שנה זו:

1. אזור הנגב יכול כנראה לשמש כאזור גידול פוטנציאלי לקטיף פרחים בחודשים ינואר-פברואר.
2. נראה שבית הגידול הרלוונטי הוא בית רשת כאשר % הצל משתנה בהתאם לתקופת הגידול הרלוונטית.
3. ניתן לחסוך בנפחי קירור על ידי קירור קנה שורש חשופים בתנאים נכונים.
4. יש צורך לבחון זנים מתאימים יותר לאזור גידול זה.
5. כניסה לגידול חצי מסחרי – התעניינותו בקרב המגדלים בדרום רבה.



נקודות להמשך המחקר:
1. פתרונות אגרוטכניים לשיפור תנאי הגידול במהלך חודשי הקיץ משלב קמילה והתייבשות ועד תחילת הקירור.
2. גידול ישירות בקרקע והתייחסות לגידול זה כבצל ופקעת לכל דבר- קירור חשופי שורש ושתילה באדמת החול הטיבעית.
3. מבחן זנים בתנאי הגידול בנגב.

ט. קנופופיה
המטרה: פריסת הקטיף על ידי המשך פיתוח זנים חדשים.
תוצאות:
בודדו צמחים פוטנציאלים כתוצאה מהכלאה בין שני מינים שונים. צמחים אלה יכולים לשמש קווים קלונרים לזנים קיימים- אלקזר+קריסמס - תוצרים.

הקריטריונים שעל פיהם נבחרו הצמחים:
1. צבע תפרחת- אדום, ירוק, צהוב, כתום.
2. מבנה תפרחת- צריפית
3. מועדי פריחה- דצמבר-יוני.

אין תוצאות

עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!

תגובה חדשה