תוכנית 2010
תכנית מספר 101 – פיתוח מוצרי עגבניות טעם ברמת נגב.
חוקרים: שבתאי כהן, ציון שמר, רמי גולן, מיכל עמיחי
מטרת הניסוי:
המוצר העיקרי אותו מגדלים החקלאים בפתחת ניצנה הוא עגבניות שרי באשכול לייצוא. מטרת הניסוי היא הרחבת סל מוצרי העגבנייה אותן ניתן לייצא, כאשר הרעיון המרכזי הוא פיתוח מוצר ייחודי לרמת הנגב המושקה במים מליחים, בעל טעם טוב יותר, חיי מדף ארוכים יותר וללא פחת משמעותי ביבול או תוך כדי פיצוי בפדיון על אובדן יבול.ניסוי זה הוא ניסוי המשכי למבחן הזנים שנערך בתחנה בשנה הקודמת ,הכוונה היא לברור זנים המתאימים להשקיה במים מליחים ,בעלי יבול גבוהה איכות וטעם טובים .
מהלך הניסוי:
בתחילת אוגוסט 2009 נשתל ניסוי של מבחן זני עגבניות טעם, בניסוי זה משתתפים 8 זני עגבניות המושקים בשתי רמות מליחות; מתוק ומלוח מי מקור E.C 4.הניסוי הוצב בארבע חזרות בבלוקים באקראי, חלקות השקילה יקטפו ,הפרי הנקטף ימוין ליצוא ושוק ויישקל ,מהפרי המתאים ליצוא יילקחו דוגמאות לבדיקת חיי מדף ,תכונות כימיות ,ופיסיקליות.
תוכנית מספר: 102 - דישון עגבניות בגופרה בהשקיה במים מותפלים
אורי ירמיהו,אלון בן גל,שבתאי כהן ,מיכל עמיחי,רועי יוסף,ציון שמר
מבוא
בישראל בשנת 2001 גובשה תוכנית להתפלת מים שתהווה אחד הפתרונות למחסורי המים של מדינת ישראל. כיום יש אישור ממשלה להתפלת 520 מלמ"ק בשנה וצפוי כי בשנת 2015 יותפלו כ -800 מלמ"ק בשנה. לאחרונה החלו לפעול מתקני התפלה בניצנה, אשקלון ונצנים. חלק ניכר ממים אלו מופנים להשקיה כמות שהם או ביחסי מיהול שונים עם מים ממקורות אחרים. מים אלו שונים בהרכבם באופן משמעותי ממקורות המים האחרים שמסופקים להשקיה. ריכוז מרבית היונים במים המותפלים נמוך בהרבה מאשר במים ממקורות אחרים המסופקים כיום, כולל יונים נחוצים לצמח כגון סידן, מגניון וגופרה. בתחנת הניסויים ברמת נגב מתבצע מחקר שיסתיים השנה בתגובת העגבנייה לריכוזי סידן ומגניון שונים ולהשפעות הגומלין בין שני היסודות. לעומת זאת, חסר ידע על תגובת עגבניות מבחינת יבול ואיכות למחסורי גופרה במיוחד בתנאי האקלים של ישראל. כיום אין תקן לריכוז הגופרה במים המותפלים וריכוזו במים המותפלים יכול להיות נמוך מאוד (כמעט אפס) בדומה לריכוזו במתקן בניצנה וכמו הריכוז הנמוך של המגניון במי ההתפלה במכון באשקלון. בימים אלה מתחילים בהקמת מתקן התפלה בחדרה בעל כושר ייצור של 100 מלמ"ק בשנה בו ריכוז הגופרה צפוי להיות קרוב לאפס. מטרת העבודה העיקרית היא לקבוע את הרמה הדרושה של גופרה במים המותפלים והיחס בינה לבין חנקה ומוליבדן לקבלת גידול, יבול ואיכות (כולל חיי מדף) מיטביים של עגבנייה (גידול מבחן). תוצאות המחקר יאפשרו שימוש במים המותפלים להשקיה ללא נזק לחקלאות.
תאור הניסוי
הניסוי נישתל באמצע ספטמבר 2009 ,במארזי קלקר בנפח של 70 ליטר למארז בכל חזרה שלושה מארזים ,הזן שמשתתף בניסוי הוא 1402של חברת הזרע.
בניסוי שמונה טיפולי הזנה בגופרה בחמש חזרות בהצבה של בלוקים באקראי.
בשנה הראשונה נתמקד בלימוד תגובת העגבנייה לגופרה בריכוזים הבאים:
3, 15, 30, 60, 120 מ"ג\ל ברמת חנקן של 50 מ"ג\ל ושלוש רמות גופרה, 3, 30, 120 מ"ג\ל ברמת חנקן של 150 מ"ג\ל.
בהמשך בכוונתנו להתמקד בטיפולים שיניבו את התוצאות המיטביות.
מבחן זני כנות להשקיה במים מליחים בעגבניות
תוכנית מספר 103
שמר ציון,כהן שבתאי,עמיחי מיכל,אלה ינאי
מטרת הניסוי
ממוצר המרכזי אותו מגדלים ומייצאים החקלאים ברמת הנגב הוא עגבניות שרי.ענף זה הולך ומתפתח משנה לשנה ,כאשר המגבלה העיקרית לפיתוח הענף בהמשך הינה מים ,כיום נהוג להשקות את הגידול במים באיכות של 1.5 עד 2.5 דצס"מ ,איכות זו מתקבלת ע"י מהילה של מים שפירים המתקבלים ממתקן ההתפלה המצוי באזור ומים מליחים המתקבלים מקידוחים הקיימים באזור ,רמת המהילה עומדת על 20% מים מליחים מול 80% מים שפירים .השתילם בהם משתמשים החקלאי מורכבים בדרך כלל על זן של כנה ידועה.
בניסוי זה בכוונתנו לברור זני כנות המסוגלים לגדול בהשקיה במים מליחים ללא מהילה ברמה של 5-6 דצס"מ
תאור הניסוי
בניסוי זה ישתתפו 18 זני כנות כאשר חלק מהזנים הינם זנים מסחריים ומקובלים אצל החקלאים וישמשו כזני ביקורת .הניסוי יושקה בשתי רמות מליחות מים שפירים ומים מליחים ברמה של 9 דצס"מ
מחלקות הדגימה יקטפו הפרות ישקלו כמו כן ימוינו ליצוא ושוק ,מהפרות המתאימים ליצוא יילקחו דוגמאות להשהיה לבדיקת חיי מדף ופרמטרים כימים .
תכנית מספר 104 – מבחן זני פלפל בחממה
חוקרים: שבתאי כהן, ציון שמר, רמי גולן, מיכל עמיחי
מטרת הניסוי:
מבחן זני פלפל לשתילות מאוחרות החל מתחילת אוגוסט 2009, במבנה מחופה פלסטיק לבדיקת אפשרות של המשך ייצוא הפלפל בחודשים בהם הטמפרטורות נמוכות ולא מאפשרות חנטה תקינה ליצור פלפל באיכות המאפשרת ייצוא.
תאור הניסוי
בניסוי זה ישתתפו כ-20 זני פלפל המיצגים את הזנים הנבחרים של מרב חברות ייצור הזרעים בארץ ,הניסוי יישתל בתחילת אוגוסט 2009 וימשך עד סוף מאי 2010 ,הניסוי יוצב בבלוקים באקראיות גמורה ,כל זן יישתל בארבע חזרות,עומד שתילה כ 4000 צמחים לדונם
מחלקות המדידה הפרי יקטף ,ימוין,דוגמאות מהפרי המתאים ליצוא יילקחו לבדיקות חיי מדף פרמטרים כימים ופיסיקליים
בניסוי זה בכוונתנו לברור זנים המתאימים ביותר לשתילה ברמת נגב בתקופה זו בעלי יבול ואיכות מיטביים.
תוכנית מספר 105 – מבחן זני פלפל בבית רשת
חוקרים: שבתאי כהן, ציון שמר, רמי גולן, מיכל עמיחי
מטרת הניסוי:
סלקציה של זני פלפל לשתילות מוקדמות ברמת הנגב במבנה מחופה ברשת נגד חרקים 50 מש לבחירת הזנים המתאימים ביותר לגידול באזור למטרות ייצוא.
תאור הניסוי:.
בתחילת יולי 2009 נשתל ניסוי נוסף של מבחן זני פלפל במבנה בית רשת, בניסוי זה משתתפים כ-20 זנים, במהלך החודש הראשון של השתילה השתמשנו בנוסף לחיפוי הרשת נגד חרקים גם ברשת 30% צל שחורה וזאת כדי להקל על השתילם בזמן הקליטה, הניסוי הוצב בארבע חזרות אקראיות בניסוי נקטפות חלקות השקילה ,הפרי הנקטף ממוין ליצוא ושוק ונישקל ,מהפרי המתאים ליצוא נלקחות דוגמאות לבדיקת חיי מדף ,תכונות כימיות ,ופיסיקליות .
בהמשך אנו מכוונים להתמיד במבחן זנים כדי שנוכל להמליץ לחקלאים, במידה ונמצא שישנו זן בעל תכונות טובות יותר מהזן המקובל.
תכנית מספר 106 – גידול פלפל במבנה חמרשת
חוקרים: שבתאי כהן, ציון שמר, רמי גולן, מיכל עמיחי.
מטרת הניסוי:
בדיקת אפשרות של הארכת עונת גידול הפלפל וקבלת יבולים גבוהים במיוחד ללא שימוש במערכות חימום וזאת על ידי שתילה מוקדמת בתחילת יולי במבנה מחופה ברשת נגד חרקים, ובמהלך אוקטובר הסרת הרשת וכיסוי המבנה ביריעת פוליאתילן לשמירה על טמפרטורה גבוהה יותר בחודשים דצמבר – ינואר ועל ידי כך קבלת פרי איכותי יותר לקטיף בסוף מרץ תחילת אפריל.
תאור הניסוי
שמונה מנהרות עבירות במפתח 10 מטר ובשטח של 270 מ"ר כל אחת נבנו לצורך הניסוי הטיפולים שיבדקו הם.
א-כיסוי ברשת נגד חרקים 50 מש ולאחר מכן הסרת הרשת וכיסוי ביריעת פלסטיק.
ב-כיסוי ברשת נגד חרקים 50 מש בתוספת רשת צל שחורה 30% צל ולאחר מכן
הסרה של הרשתות וכיסוי ביריעת פלסטיק.
ג-כיסוי ברשת 25 מש ולאחר מכן הסרה של הרשת וכיסוי ביריעת פלסטיק
ד-כיסוי ביריעת פלסטיק בתוספת רשת צל שחורה 30% ,ולאחר מכן הסרת הרשת.
טיפולים א,ב,וג בשתי חזרות ,טיפול ד בחזרה אחת
הזנים שיבחנו הם זנים בעלי אופי צימוח מתון שנבררו במבחן זנים בשנה הקודמת
בניסוי משתתפים 4 זנים,קומפס-סולי,בנגי-אפעל,ורגסה-כצט,7180-מכתשים.
בהמשך הכוונה להמשיך בניסוי זה ולבחון את כל בפרמטרים הקשורים במבנה ומשפיעים על תוצאות הגידול.
תכנית מספר 107 – שיטות עיצוב פלפל בהדליה אופקית
חוקרים: שבתאי כהן, ציון שמר, רמי גולן, מיכל עמיחי.
מטרת הניסוי:
אופי ההנבה בגידול פלפל בשיטת עיצוב אופקית מתבטא בגליות, כאשר כל גל הנבה יכול להגיע לכ-3 טון לדונם תוצרת.
מצב זה מכניס את מגדלי הפלפל לצוואר בקבוק שבו בתקופה קצרה הם צריכים לפנות כמות אדירה של פרי ולאחר מכן תקופה בה החקלאים לא קוטפים.
בניסוי זה אנו מנסים לווסת את קצב ההנבה בצמח.
תאור הניסוי
ניסוי זה יישתל במבנה בית רשת בתחילת יולי 2009 ומשתתפים בו שלושה זנים. הצמח חולק בצורה סכמאתית לשלושה חלקים כאשר החלוקה החלה לאחר הסרת הפרחים מקומות 0,1,ו2 ,שני חלקים שווים בגובה של חצי מטר והלק השלישי הוא יתרת הצמח כאשר בטיפולים בוצעו על שני החלקים השווים
החלק התחתון –א והחלק העליון-ב,הטיפולים שיבוצעו הם:
א. הסרת כל הפירות בקומה א' והשארת 2 פירות בקומה ב'.
ב. השארת 2 פירות בקומה א' ו-4 בהתאם.
ג. השארת 4 פירות בקומה א' ו-8 בהתאם.
ד. ביקורת ללא הסכם פירות.
הניסוי יוצב בבלוקים באקראי בארבע חזרות לכל טיפול .
מחלקות השקילה ,הפרי יקטף וימוין ליצוא ושוק יישקל ויספר ,מהפרי המתאים ליצוא יילקחו דוגמאות לבדיקת חיי מדף ,תכונות כימיות ,ופיסיקליות
בעונה הקרובה לאחר עיבוד הנתונים מניסוי של העונה הנוכחית נתמקד בטיפולים המיטביים .
תכנית מספר 108 – בטטות פיתוח ממשק השקיה במים מליחים
חוקרים: שבתאי כהן, ציון שמר, נורית פירון, מיכל עמיחי.
מטרת הניסוי:
ענף גידול בטטות ליצוא גדל משנה לשנה וזאת עקב הדרישה ההולכת וגוברת למוצר הידוע כבעל ערך תזונתי גבוה .
על רקע משבר המים בו אנו נמצאים כבר מספר שנים,אנו נדרשים למצוא חלופות לשימוש במים שפירים בהם נהוג להשקות את הגידול ,ברמת נגב ישנם עתודות קרקע ומים מליחים הנשאבים מאקוויפרים תת קרקעיים ,בניסוי זה אנו מציעים
פיתוח ממשק השקיה במים מליחים לזני בטטות לקבלת יבול ואיכות מיטביים.
תאור הניסוי:
בתחילת מרץ 2010 ישתלו 3 זני בטטות במבנה מחופה רשת נגד חרקים. השתילים הינם שתילי תרבית רקמה ומשמשים כשתילי אם ליצירת שתילי בת לשתילה בשטח המניב.
במהלך יולי יילקחו שתילי בת ממשתלת האם וישתלו בחלקת הניסוי בשש חזרות כל זן ובשתי רמות מליחות. מתוק ומלוח מי מקור 4 דצס"מ.
כעבור 30 יום מהשתילה שלוש חזרות מתוך השש שהתחילו בהשקיה במים שפירים יעברו להשקיה במים מליחים ובהתאמה שלוש חזרות מתוך שש שהתחילו בהשקיה במים מליחים יעברו להשקיה במים שפירים.
מטרת העברה היא לבדוק באיזה שלב ההשפעה של ההשקיה במים מליחים מועילה ובאיזה שלב יוצרת נזק.
הבטטות בניסוי יאספו לאחר 120 יום מהשתילה, באמצע אוקטובר.
מבנה הניסוי בלוקים באקראי,בשלב האסיף ייאסף היבול מחלקות השקילה הפרי ימוין לגדלים שונים ויישקל כמו כן יבדקו הפרמטרים הבאים ,חיי מדף באכסון ,תכונות כימיות ותכונות פיזיקאליות של הפרי .
בהמשך בכוונתנו להמשיך במבנה ניסוי זה ואף לשלב זנים נוספים עם סיום פיתוח ממשק השקיה מיטבי .
מבחן זני חצילים ברמת נגב
תוכנית מספר 115
שמר ציון,כהן שבתאי,עמיחי מיכל,גולן רמי
מטרת הניסוי:
ענף גידול הירקות ברמת נגב מבוסס על מספר מועט של סוגי ירקות המיועדים בעיקר ליצוא כמו עגבניות שרי ,תבלינים טריים ,ופלפל כדי שהמשקים באזור ייצרו רצף שיווקי גם בעונות בהם היצוא לא כלכלי נידרש מגוון רחב יותר של גידולים שבחלקם מיועדים גם לשוק המקומי כמו חצילים קישואים ומלפפונים ,ירקות אלו מאופיינים כבעלי דרישה גבוהה ורציפה לאורך כל השנה בשווקים המקומיים
בניסוי זה אנו מציעים לבדוק מספר זני חצילים בגידול במבנה חממה לתקופת החורף.
תאור הניסוי:
בניסוי זה יבחנו מספר זנים חלקם פרטינוקרפיים וחלקם לא ,הצמחים יעוצבו לשלושה ענפים בשלב ראשון ייבדק פוטנציאל היבול בעיקר בחודשי החורף הקרים ,מחלקות השקילה יילקחו דוגמאות לבדיקת חיי מדף ,הפרי הנקטף ימוין לסוג א וסוג ב ,בסופו של הניסוי יחושב יבול כללי והתפלגות הקטיפים .
מבחן זני קישואים ברמת נגב
תוכנית מספר 118
שמר ציון ,עמיחי מיכל,כהן שבתאי,גולן רמי
מטרת הניסוי :
ענף גידול הירקות ברמת נגב מבוסס על מספר מועט של סוגי ירקות המיועדים בעיקר ליצוא כמו עגבניות שרי ,תבלינים טריים ,ופלפל כדי שהמשקים באזור ייצרו רצף שיווקי גם בעונות בהם היצוא לא כלכלי נידרש מגוון רחב יותר של גידולים שבחלקם מיועדים גם לשוק המקומי כמו חצילים קישואים ומלפפונים ,ירקות אלו מאופיינים כבעלי דרישה גבוהה ורציפה לאורך כל השנה בשווקים המקומיים
בניסוי זה אנו מציעים לבדוק מספר זני קישואים בגידול במבנה חממה לתקופת החורף.
תאור הניסוי:
בניסוי זה נבדוק מספר זנים המתאימים לגידול חורפי בהדליה אנכית
ייבדק יבול כללי כמו כן הפרי הנקטף ימוין לסוגים שונים א,וב
תכנית מספר 119 – בחינת סוגי דשן להזנה בעגבניות
חוקרים: שבתאי כהן, ציון שמר, רמי גולן, רועי יוסף, חברת דשנים
מטרת הניסוי:
בחינת סוגי דשן שונים בהם מידת החנקן מתקבלת ממקורות שונים. כמו ניתרת, אמון ואמוניה וזאת על רקע עליית מחירי הדשן לחקלאים, ידוע כי יחידת החנקן המגיעה מאמוניה היא היחידה הזולה ביותר.
בניסוי זה אנו בודקים את השפעת מקור החנקן על גידול עגבניות בתקופת הקיץ.
תאור הניסוי:
בתחילת מאי ישתלו שלושה זני עגבניות; הזן 1335 שהוא הזן המוביל בעגבניות שרי באשכול באזור, נבחן כזן ביקורת.
כמו כן הזנים 4604 P טרופיקל, זן שרי עם סבילות לצהבון וזן עגבנייה 62920 VT שגם הוא סביל לצהבון האמיר.
הטיפולים שיבחנו – ארבעה סוגי דשן כאשר מקור החנקן שונה, רמת החנקן הסופית בכל טיפול זהה, סה"כ כל זן יבחן בארבע חזרות אקראיות.
לעונה הקרובה אנו מתכוונים לחזור על הניסוי ולאושש את התוצאות במידה ויהיו ואף לשלב זנים נוספים ,כמו כן ברצוננו לבדוק את השפעת סוגי הדשן בגידולים נוספים.
תכנית מספר 120 – בחינת עומדים בזני צרי חדשים
חוקרים: שבתאי כהן, ציון שמר, מיכל עמיחי
מטרת הניסוי:
המוצר צרי באשכולות מהווה את המוצר העיקרי אותו מגדלים ומייצאים החקלאים ברמת הנגב.
הזן המוביל כיום הינו הזן 1335 של חברת הזרע.
בעקבות עבודות של מבחן זני עגבניות טעם שנעשו בתחנה הוחלט על הזן 522DRC כזן המוביל לעגבניות צרי באשכול כמוצר עגבניות טעם, אולם אופי הצימוח של זן זה אינו דומה לזה של ה1335 אותו נוהגים החקלאים לפצל לארבעה ענפים כל שתיל.
בניסוי זה אנו מתכוונים לשתול את הזן 522 DRC בעומדים שונים כדי שנוכל לקבל את הגודל המתאים של העגבניות באשכול והמשקל הדומה למוצר המתקבל מהזן המקובל כיום.
תאור הניסוי:
הזן 522 DRC יישתל בשלושה עומדים שונים ובארבע חזרות באקראי לכל טיפול:
4,000 ענפים לדונם, 3,000 ענפים לדונם ו-2,500 ענפים לדונם
ומושקה בשתי רמות מליחות; מתוק ומלוח 4 דצס"מ.
מועד שתילה מתוכנן אוגוסט במבנה חממה מכוסה ביריעת פוליאתילן במהלך החודש הראשון המבנה יכוסה ברשת צל 30% שחורה להקלה על הקליטה של השתילים בתקופה החמה , בניסוי יקטפו חלקות השקילה ,הפרי הנקטף ימוין ליצוא ושוק ויישקל ,מהפרי המתאים ליצוא יילקחו דוגמאות לבדיקת חיי מדף ,תכונות כימיות ,ופיסיקליות .
בהמשך בכוונתנו לצרף זנים נוספים
תכנית מספר 122 – מבחן זני עגבניות בעלי סבילות לצהבון
חוקרים: שבתאי כהן, ציון שמר, רועי יוסף, מנשה לוי
מטרת הניסוי:
ניסוי זה בה על רקע של ניסיונות קודמים לגידול עגבניות במבנים בתקופת הקיץ עם מערכות צינון כמו מזרון לח.כאשר מטרתו היא שיפור האיכות וחיי מדף בעגבניות הנקטפות בחודשים החמים של הקיץ תכונה שתאפשר את המשך היצוא גם בחודשים אלו.
הבעיה המרכזית במבנים בעלי צינון בשיטת מזרון לח היא שהמאווררים גורמים לכניסה של עש הטבק המשמש כווקטור לווירוס צהבון האמיר ובניסיונות קודמים עיקר הנזק היה מבעיה זו.
בשנה זו החלטנו להשתמש בניסוי בזנים בעלי סבילות לווירוס צהבון האמיר.
תאור הניסוי:
במהלך מרס ישתלו מספר זני שרי ועגבנייה גדולה בשני מבנים ,מבנה המכיל מערכת צינון בשיטת מזרון לח ומבנה ללא מערכת צינון כביקורת ,כל הזנים ישתלו בארבע חזרות באקראיות גמורה ,מחלקות השקילה הפרי יקטף וימוין ויישקל ,מהפרי המתאים ליצוא יילקחו דגימות לבדיקות חיי מדף תכונות כימיות ופיזיקאליות .
פיתוח ממשק הדברה להתמודדות עם מחלת כיב בקטרי בעגבניות
תוכנית מספר 123
דני שטיינברג,יגאל אלעד –מנהל המחקר
מטרת הניסוי :
גידול עגבניות ליצוא ולצריכה מקומית מהוה ענף מרכזי בנגב המערבי ,רמת נגב,עמק בית שאן ובעוד מקומות אחרים בהם הגידול הוא גידול מרכזי,בשנים האחרונות אנו עדים לעליה בנזק הנגרם מחיידק קלביבקטר משיגננזה הגורם למחלת כיב בקטרי בגידול עגבניות התופעה מקצינה בעיקר בשתילות אביביות ,בחבל הבשור המחלה גורמת נזקים בלמעלה מאלפיים דונם ,בכול עונה אנו מגלים שהמחלה התפשטה לאזורים נוספים וכיום קיים חשש לענף כולו
בניסוי זה אנו מציעים לבנות ממשק להתמודדות עם התופעה
תאור הניסוי:
העבודה על פיתוח ממשק הדברה להתמודדות עם מחלת כיב בקטרי נעשית במסגרת פרויקט חוסן ארצי,בעבודה זו נבדקים כל הגורמים העשויים להשפיע על התפשטות החיידק בתוך המבנה , התפשטות בין החקלאים ובין האזורים השונים
בחינת זני צנונית Raphanus sativus Var. radicula בהשקיה במספר איכויות מים.
תוכנית מספר 126
שבתאי כהן,עמיחי מיכל,יוסף רועי,שמר ציון
מבוא: הצנונית היא צמח קטן.משפחת המצליבים עיקר האשרוש הוא התעבות צוואר השורש: דמוי חרוט מוארך או כדורי ובעל קליפה אדומה. תקופת הגידול קצרה ביותר: בתנאים נוחים לאחר חודש מיום הזריעה ניתן לאסוף את הצנונית. ניתן לזרוע ברוב חודשי השנה. חוץ מחודשי הקיץ החמים. הזן המקובל לייצוא הוא "לה בל ".? צנוניות אלה הן בעלות אשרוש כדורי, קטן וחלק; צבע קליפתו ארגמני אדום והציפה לבנה וחריפות מועטה. נקודת התורפה היחידה בגידול היא חוסר הגמישות במועד איסוף האשרושים. יש לאסוף את הצנוניות בדיוק כשהיא מגיעה לגודל מתאים, כי איחור, ולו של ימים ספורים, יגרום לכך שהצנוניות תתחלל, כלומר: ריכוז העמילן שבה ירד, עסיסיותה תרד והיא תיפסל ליצוא.גדול הצנונית מושקה כיום במים שפירים, במוליכות חשמלית של כ-0.5 dS/m עד 1 dS/m באמצעות מערכות המטרה. במחזור גידול אחד הנמשך כחודש משקים כ-200+ מ"ק מים לדונם. במסגרת תוכנית זו נבדוק את האפשרות להשקות במים מליחים על מנת לחסוך בעלויות, כאשר מ"ק מים שפירים עלותו כ- 90 א"ג יותר מאשר מים שפירים וזאת מעבר למגבלת המים הקיימת כיום . הצנונית גדלה בקרקעות חול דיונה, אשר סכנת ההמלחה והרס הקרקעות היא נמוכה ביותר בסוג זה של קרקעות. האסיף הוא אסיף מכני כאשר האסיף באמצעות מיכון מגיע ליעילות מרבית בקרקעות חול.
מטרות:בחינת תגובת הצנונית בארבעה זנים שונים ב- 4 איכויות מים בתאריכי שתילה במהלך סתיו חורף וההשפעה על יבול ואיכות הצנונית.
תאור הניסוי:
יבחנו ארבעה זני צנונית ב-4 איכויות מים 1.3,2,3,4 dS/m. ההשקיה תבוצע באמצעות ממטירונים, כאשר בין חלקות הטיפולים יהיה רוח של כ-12 מטר על מנת למנוע מיסוך הטיפולים עקב רחף מים מחלקה סמוכה. כל זן יבחן בכ-60 מ"ר סה"כ לטיפול איכות מים 240 מ"רx 4 טיפולים. במהלך החורף יבחנו שלושה תאריכי זריעה 15/11 , 1/1 , 15/2.
הצנוניות יאספו ימוינו ישקלו תבחן בהם רמת העמילן כמדד לרמת הבשלה. הצנוניות יועברו למבחן חיי מדף כסימולציה לתנאי יצוא וכמו כן תבחן רמת החריפות באמצעות מבחן טעימה אורגנולפטי.
ניתור גורמי מחלה בסליקורניה
תוכנית מספר 127
שמעון פיבוניה ,שמר ציון
מטרת הניסוי:
הסליקורניה היא גידול חדש של ענף התבלינים שפותח בשנים האחרונות במו"פ רמת נגב.
כיום מגדלים באזור כ-120 דונמים המיועדים בעיקר ליצוא ולגידול הזה קיים עדיין פוטנציאל להתרחבות לא מבוטל.
כמו בהרבה גידולים חדשים, בתוך זמן מה מתחילים להופיע מזיקים ומחלות הגורמים לפחיתה בכמות ואיכות היבול. חלק מהפגעים אינם מזוהים עדיין, והידע הקיים למניעה ואו הפחתת הנזקים לוקה עדיין בחסר רב.
מטרת התכנית היא א. להגדיר, במידת האפשר, את גורמי הנזק הפוטנציאליים כתלות בעונת הגידול. ב. להציע דרכי פעולה שיביאו למניעה ואו הפחתת הנזקים ויתאימו מבחינת הסטנדרטים לתבלינים ביצוא, מבחינת החומרים ושארית החומרים המותרת.
פיתוח עגבנית מתק המדבר לייצוא – משק מודל
תוכנית מספר 128
כהן שבתאי,ורד עמית
מטרת הניסוי:
ענף גידול עגבניות שרי באשכול ליצוא מהווה כיום ענף היצוא המרכזי אצל החקלאים במגזר המושבי ,אולם התחרות בשווקים באירופה הופכת לקשה יותר משנה לשנה עקב כניסתם של מדינות נוספות לגידול ,מדינות בהם עלות שכר העבודה נמוך באופן משמעותי מהשכר המקובל הארץ ,אחד הדרכים להגבר על התופעה היא לשווק מוצרים ייחודים מוצרי נישה בהם התחרות הקשה עדיין לא פוגעת ,במופ רמת נגב נעשו עבודות לאפיון ובדיקת זני עגבניות שרי הגדלות בהשקיה במים מליחים ,עגבניות בעלות טעם משופר ומתוק יותר ,למוצר זה קיימת כיום דרישה בשווקים באירופה.
מהלך הניסוי:
חלקה בשטח של כ-חמישה דונם של זן עגבניות שניבדק בתחנת הניסיונות תישתל אצל חקלאי המגדל עגבניות שרי ליצוא ,חלקה זו תושקה במים מליחים ,ועם קבלת באיכות הנדרשת ,עגבניות אלו ישווקו תחת במותג "מתק המדבר" ,במהלך השיווק יבדקו פרמטרים של יבול משווק ותמורה המתקבלת עבור המוצר.
תכנית מספר 303 – גידול עצי זית ברמות מליחות משתנות
חוקרים: ארנון דג, זוהר כרם, איציק דוד
מטרת הניסוי:
בדיקה ומעקב על גידול של זנים שונים של עצי זית, אשר מקורם בספרד, יוון ואיטליה. בהשקיה של מים מליחים ברמה של 4 דצס"מ מול השקיה במים שפירים.
מהלך הניסוי:
הניסוי ניטע לפני כ-10 שנים ומשתתפים בו 14 זני זית המושקים בשתי רמות מליחות מתוק ו- 4 E.C.
כמו כן משתתפים בניסוי 12 זנים נוספים המושקים במים מליחים בלבד.
במהלך הניסוי נבדקות רמות המליחות בקרקע ובמי הטפטפת, מבוצעים שטיפות לפי סף עליון של מליחות שנקבע ובעונת המסיק הזיתים נמסקים וכל עץ מהווה חזרה.
מהזיתים מופק שמן ונמדדים פרמטרים של אחוז שמן ואיכות השמן.
השמן מופק בבית בד בכבישה קרה הקיים בתחנת הניסיונות.
פוטנציאל היבול השנה נמוך משום שהשנה מסתמנת כשנת חוסר (off).
מסיק הזיתים לשמן החל באמצע אוקטובר .
בהמשך בכוונתנו להמשיך ולעקוב אחר תגובת העצים להשקיה במים מליחים וההשפעה של איכות מים זו על היבול והאיכול של השמן המתקבל.
תכנית מספר 304 – מבחן זני זית המושקים במים מליחים
חוקרים: רמי גולן, איציק דוד
מטרת הניסוי:
אינטרודוקציה של זני זיתים אשר הובאו ארצה מטירקומוניסטאן, במטרה לברור מתוך הזנים הנבחנים זנים המתאימים לאזור רמת הנגב, בעלי עמידות להשקיה במים מליחים.
תאור הניסוי:
המטע ניטע בשנת 2001 ומשתתפים בו כ-35 זני זית אשר הובאו ארצה על ידי אוניברסיטת בן גוריון.
מכל זן ישנם שני עצים וכל עץ מהווה חזרה, מהעצים נמסקים הזיתים ונבדקים בפרמטרים של יבול, גודל זית, אחוז שמן בשיטה כימית, אופי ניתוק הזית ואופי הצימוח.
מהזיתים אנו מפיקים שמן ונבדקים פרמטרים של אחוז שמן ואיכות השמן.
בשנת 2007 זוהו מספר זנים בעלי פוטנציאל גבוהה להפיכה לזנים מסחריים. זן אחד מתאים למסיק לזיתי מאכל, שלושה זנים המתאימים לגידול להפקת שמן וכמו כן זן אחד בעל יכולת התאמה לגידול ומסיק בעזרת בוצרת.
מזנים אלו הוכנו שתילים אשר ניטעו בחלקות גדולות יותר לקבלת נתונים יותר מדויקים לגבי יבול ואיכות.
בהמשך בכוונתנו להמשיך ולעקוב אחר תגובת זנים אלה לאקלים ברמת נגב ולהשקיה במים מליחים.
תכנית מספר 307 – בחינת זני רימון חדשים השקיה במים מליחים
חוקרים: דורון הולנד, רמי גולן, איציק דוד
מטרת הניסוי:
במו"פ רמת הנגב התבצעה במשך מספר שנים אינטרו דוקציה של זני רימון אשר הובאו ארצה מטורקומוניסטאן על ידי אוניברסיטת בן גוריון.
באינטרודוקציה השתתפו כ-40 טיפוסי רימון אשר מתוכם נבררו חמישה זנים בעלי פוטנציאל יבול איכות והקדמה טובים.
זנים אלו ניטעו בשנת 2007 ביחד עם ארבע זנים מנווה יער ושני זנים ירוקי עד ממו"פ ערבה דרומית וכל הזנים בניסוי מושקים במים מליחים במטרה לבחון את התאמת הזנים השונים לגדול ברמת הנגב תוך השקיה במים מליחים.
תאור הניסוי:
בניסוי זה ניטעו 11 זנים בארבע חזרות אקראיות, בכל חזרה ארבעה עצים כאשר הערוגות מחופות בפלסטיק שחור לבן למניעת התאדות מפני הקרקע ועליית ריכוז המלחים.
כאמור החלקה ניטעה בשנת 2007 ומושקת המים מליחים ברמה לש 4.5 דצס"מ.
בשלב זה נבדקים פרמטרים כמו אופי וקצב צימוח. העצים עוצבו לשלושה עד ארבעה ענפים.
אחת לשבוע עד שבועיים נבדקות רמות המליחות בקרקע ונקבע סף עליון של 7 דצס"מ מליחות לביצוע שטיפות.
המטע נמצא בתקופות עורלה ובעונה הקרובה יקטף היבול בפעם הראשונה.
תוכנית מספר 309 – מבחן זני ענבים ליין
חוקרים: איציק דוד, יקב שורק
מטרת הניסוי:
ברמת הנגב ישנם כיום כ-650 דונם של כרמי ענבים ליין כאשר הזן המוביל בהיקף של 90% הוא הקברנה סוביניון. כמו כן ישנם 5 יקבים ברמת הנגב.
בניסוי זה אנו מתכוונים לבדוק זנים נוספים של ענבים ליין להרחבת מספר סוגי היינות שייוצרו באזור.
מהלך הניסוי:
בניסוי משתתפים כיום ארבעה זנים: פינוט נואר, מרלו, שרדונה ושירז. כאשר הזן סאן גובזה השתתף בעבר בניסוי עבר גיזום עד לגובה בכנה ועל הכנה הורכב הזן שיראז, כל הזנים מורכבים על הכנה רוג'רי.
המטע מושקה במים שפירים ומהענבים מכינים יין. בשלב זה עקב הכמות הקטנה של הענבים מכל זן הענבים משמשים ליצירת תרכובות שונות של יין ביחד עם הקברנה סובניון ומרלו
בעתיד אנו מתכוונים להרחיב את מספר הזנים בניסוי ולהכין יין מכל זן וזן בנפרד.
תכנית מספר 310 – קברנה סוביניון מבחן זני כנות בשלוש רמות מליחות
חוקרים: ארנון דג, זוהר כרם, אלון בן גל, רמי גולן, ערן הרכבי, איציק דוד
מטרת הניסוי:
ברמת הנגב ישנת כ-650 דונם של כרמי ענבים ליין אשר כולם מורכבים על אותה כנה (רוג'רי) ומושקים במים שפירים.
בניסוי זה אנו מעוניינים לבדוק את העמידות של מספר כנות להשקיה ברמות מליחות משתנות וכמו כן את ההשפעה של איכות מי ההשקיה על איכות היין.
מהלך הניסוי:
המטע ניטע בשנת 2002 במבנה של בלוקים באקראי.
בניסוי משתתפים ארבעה זני כנות כשהרוג'רי מהווה ביקורת.
הכנות הנוספות הן: פולסן, 101/14, 216/3.
המטע מושקה בשלוש רמות מליחות; מתוק, מהול 1:1 ומלוח ברמה של 4.2 דצס"מ. כל טיפול מופיע בארבע חזרות באקראי. סה"כ 48 חלקות שקילה.
בבציר הקודם, ב-2008 נשקל היבול ונבדקה האיכות מכל החזרות וכמו כן הוכן יין משתי כנות בשלוש רמות מליחות סה"כ 24 סוגי יין שונים. לאחר שלושה חודשים של תסיסה התבצעו טעימות על ידי טועמי יין מקצועיים ואיכות היין דורגה.
דוח בנושא פורסם.
השנה הבציר התבצע במהלך סוף אוגוסט 2009 ובשבוע הראשון של ספטמבר 2009. הבציר התבצע לפי מוכנות החלקה והוחלט להכין יין לפי כנות ורמות מליחות ולא לפי חזרות.
כל עבודת הכנת היין נעשית ביקב שורק.
בעתיד הכוונה לשלב בניסוי זה זנים נוספים.
תכנית מספר 311 – שקד מבחן כנות בשתי רמות מליחות
איציק דוד
מטרת הניסוי:
בחינת עמידות של זני שקד לרמות מליחות שונות במי ההשקיה.
תאור הניסוי:
הניסוי ניטע בשנת 1996 במבנה של שני זנים; נפ"א ואום אל פחם, המורכבים על הכנה הנסן 2168.
בהשקיה שלוש רמות מליחות; מתוק מהול, 2.7 דצס"מ ו-4 דצס"מ בארבע חזרות אקראיות.
בשנת 2002 לאחר שהתקבלו תוצאות יבול של מספר שנים גילנו שהכנה רגישה לרמות מליחות גבוהות לכן הוחלט בשנת 2002 לצמצם את הניסוי לשתי רמות מליחות מתוק ו-2.7 דצס"מ ברמה של תצפית.
בחלקה נבדקים אחת לשבועיים רמות המליחות בתמיסת מי הקרקע ונקבע סף עליון של מליחות לביצוע שטיפות שעומד על 5 דצס"מ.
היבולים שקיבלנו באום אל פחם עולים באופן כללי על היבולים מהנפ"א. הזן אום אל פחם מתאפיין בסרוגיות טובה ומניב בממוצע כ-155 ק"ג זרעים לדונם. בשתי רמות המליחות אין שוני מובהק ביבול בשני הזנים כשאר ישנה עדיפות מסוימת ביבול לזן אום אל פחם.
ניסוי זה ימשך עוד עונה או שתיים לביסוס התוצאות ולאחר מכן בכוונתנו להפסיק אותו.
תכנית מספר 313 – פיתוח ממשק להדברת דוררת בזיתים
חוקרים: ד"ר לאה צרור
מטרת הניסוי:
פיתוח ממשק להתמודדות עם בעיית הדוררת התוקפת מטע זיתים. פטריית הדוררת תוקפת את צינורות ההובלה בעצי זית וגורמת להתייבשות העץ ולתמותה.
תאור הניסוי:
הניסוי מתבצע במטעי הזיתים של קיבוץ רביבים, בחלקות בהם מזוהים עצים כנגועים בדוררת בשלבים שונים של המחלה.
כאשר מזוהה המחלה ניתנים טיפולים שונים בהם הצנעה של חומר אורגני ממשפחת המצליבים, סביב אזור השורשים של העצים הנגועים.
עקירה של עצים בעלי נגיעות קשה וחיטוי האזור בעזרת חיפוי סולארי מול חיפוי והצנעה של חומר אורגני ממשפחת המצליבים וחיטוי כימי.
כמו כן נבדקת רגישות של זנים שונים לפטרייה.
בשלב זה אין עדיין פיתרון לחלקות נגועות בהם זנים רגישים
תכנית מספר 314 – פיתוח ממשק השקיה להגברת שמן זית איכותי במטעים המושקים במים מליחים
חוקרים: אלון בן גל, ארנון דג, יזהר טוגנהפט
מטרת הניסוי:
פיתוח ממשק השקיה ודישון במטעי זית המושקים במים מליחים לקבלת יבול שמן מרבי ולשיפור איכות השמן ובדיקת זמן אופטימאלי למסיק הזיתים.
תאור הניסוי:
הניסוי הוצג במטע מניב בחלקות הזיתים של קיבוץ רביבים ונבדקים שישה משטרי השקיה ושטיפות.בשלושה זנים; ברנע, פיקואל וסורי בהם שלוש רמות של מנות מים, שתי תדירויות השקיה ושתי משטרי שטיפות.
מבוצע מעקב של פוטנציאל המים בקרקע, פוטנציאל מים בעלים, יחסי יונים
N-P-K , קצב גידול ווגטטיבי ורפרודוקטיבי, יבול הפרי, יבול השמן, אחוז שמן, יעילות ההפקה בבית הבד והערכות של איכות השמן המונפק בבדיקות כימיות ואורגנולפטיות.
בשנה הנוכחית חלקת הניסוי הובאה למצב אפס והחלו טיפולי ההשקיה.
בעונת המסיק הקרובה יתקבלו תוצאות ראשוניות של השפעת אופי ההשקיה על היבול והאיכות.
תכנית מספר 315 – עיצוב עצי זית למסיק בבוצרת
חוקרים: ארנון דג, אלון בן גל
מטרת הניסוי:
בחינת זני זיתים להפקת שמן המתאימים לעיצוב ולמסיק בעזרת בוצרת לחיסכון בידיים עובדות בעונת המסיק.
תאור הניסוי:
המטע ניטע בחלקה של ניצני פעמונית ומשתתפים בו שני זנים; ברנע וקורטינה. בשני מרווחים בין השורות; 3 מטר ו-1.5 מטר בשיטות עיצוב שונות.
המטע נמסק בעזרת בוצרת ונמדדים הפרמטרים של יבול, אחוז פרי נמסק (או אחוז פרי שנישאר על העץ), סרוגיות, אחוז שמן ואיכות שמן.
היתרון ביבול שמן והפרי לטובת המטע הצפוף בהפרש של כ- 30% .
כמו כן בכל שיטות העיצוב ישנו יתרון ברור לזן ברנע.
אחוז הפרי הנמסק נכון לשנת 2008 עומד על כ-80% -.
המטע נמצא לקראת הנבה אשר תתבצע במהלך חודש דצמבר.
כמות הפרי שישנה על העצים נמוכה יחסית לשנה הקודמת.
בהמשך בכוונתנו להמשיך בעבודה זו ואף לשלב זנים נוספים בעלי פוטנציאל גבוהה להנבה של תוצאות טובות בשיטת גידול זו.
תכנית מספר 317 – שיזף סיני גידול חדש השקיה במים מליחים
חוקרים: יובל קיי קדש ברנע
מטרת הניסוי:
פיתוח אגרו - טכניקה לגידול מוצר חדש המושקה במים מליחים.
תאור הניסוי:
המטע ניטע בחלקה בקדש ברנע במהלך אפריל 2009 משתילים שהוכנו בעציץ.
בשלב זה המטע מושקה במים שפירים ובגיל שנתיים לאחר התבוססות העצים יחלו טיפולי ההשקיה ברמות מליחות שונות.בשנה השלישית המטע יכוסה ברשת נגד חרקים להפחתת השימוש בחומרי הדברה.
איתור מחסורים ביסודות הזנה ותיקונם במטעי זית ברמת נגב
תוכנית מספר 318
ארנון דג, אורי ירמיהו, אלון בן גל, יצחק צפורי- מרכז מחקר גילת מנהל המחקר החקלאי
אהוד חנוך, שה"מ
יזהר טוגנדהפט, מטע רביבים
מטרת הניסוי:
מטעי הזית ברמת נגב משתרעים על פני למעלה מ-6000 דונם ומהווים מקור הכנסה לא מבוטל לתושבי האזור. היקף הנטיעות הולך ועולה כאשר מרביתם מושקים מים מליחים. עבודות קודמות שלנו באזור הצביעו כי ערכי אשלגן נמוכים בבדיקות עלים לא הצביעו על מחסור ביסוד זה אלא נבעו ממועד דיגום עלים שגוי (חורף); כאשר העלים נדגמו במועד המקובל בעולם, לפיו נקבעו טבלאות החוסרים (יולי) הסתבר כי אין על פי רוב מחסור ביסוד זה. בנוסף, עקבנו אחר השתנות יסודות הזנה בבדיקות עלים במהלך השנים וראינו כי ערכי האבץ הולכים ויורדים ומגיעים אל מתחת לסף מחסור (10 ח"מ). יסודות קורט נוספים, דוגמת נחושת ובורון, אף הם נמצאים לעיתים ברמות הנחשבות כחסר. כמו כן, בחנו את השפעת עומס היבול על תכולת יסודות ההזנה בעלים וברקמות אחרות- ראינו כי עומס יבול כבד מביא לירידה בערכי האשלגן וכמעט ואינו משפיע על ערכי החנקן בעלים. תנאיי הגדול הייחודיים ברמת נגב- השקיה מרובה, מליחות גבוהה של המים, חום רב ויצרנות גבוהה המלווה בהוצאת יסודות הזנה בכמות גדולה עם הפרי והגזם, מביאים ליצירת מערכת תנאי גדול בה צפויים להופיע מחסורים אשר אינם מופיעים בד"כ בגדול זיתים מסורתי.
מטרת העבודה – לאתר מחסורים ביסודות הזנה במטעי זיתים הגדלים ברמת נגב ולבחון את דרך תיקונם המיטבית והשפעת תיקון זה על היבול
תאור הניסוי:
1. בשלב ראשון נרכז וננתח ממצאי דיגומי עלים שנערכו במטעי הזית הגדולים (רביבים, דרך השמן, ניצני פעמונית ור.א.ם) זאת במגמה לאתר מגמות של ירידה בתכולת יסודות הזנה מסוימים.
2. במקביל נתחיל בניסוי הזנה בכילאט אבץ בחלקות בהם יש סימני מחסור. יבחנו טיפולים קרקעיים מול ריסוסי עלווה במספר אפליקציות (סה"כ 5 טיפולים X 6 עצים (חזרות) לטיפול)- נערוך מעקב אחר רמות האבץ בעלים והשפעה על המדדים; פריחה, צימוח, מספר פירות, גודל פרי ותכולת שמן. הניסוי ימשך שלוש שנים.
3. יסודות הזנה נוספים, אשר על סמך בדיקות עלים עלולים להיות במחסור (ראה סעיף 1), יבדקו אף הם בהמשך במתכונת דומה לזו שהוצע באבץ.
גידול דקלי תמר מזן ברי ברמת הנגב – השקיה במים מליחים
תוכנית מספר 319
חוקרים:
ציון שמר – מו"פ רמת הנגב ברוך לוזון – שה"מ משרד החקלאות
איציק דוד – מו"פ רמת הנגב גולן רמי – מו"פ רמת הנגב
מטרת הניסוי
ענף המטעים ברמת הנגב מבוסס בעיקרו על גידול עצי זית לשמן המושקים במים מליחים. ענף הזית מראה כדאיות כלכלית טובה אך ורק באם מייצרים את המוצר הסופי שהוא שמן זית ואותו משווקים. בתנאים אלו כדי להיות כלכלי יחידת גידול צריכה להיות גדולה מאוד, בהיקף של מאות דונמים לפחות אשר תצדיק את הקמתו של בית בד להפקת שמן.
היקף גידול כזה אינו מתאים למשק המושבי המושטת על יחידות משק קטנות יותר.
ישנם גידולים נוספים המראים כדאיות כלכלית גבוהה יותר אשר אותם אפשר להתאים למשק המושבי, כמו תמרים.
ענף גידול תמרים נפוץ מאוד באזור השבר הסורי אפריקאי ומתאים הן למשק המושבי והן למשק הקיבוצי, בשל רווחיות הענף ליחידת שטח. ענף גידול התמרים דורש מעט ידיים עובדות בשל המיכון המפותח הקיים .
מהספרות ידוע שעץ התמר עמיד להשקיה ברמות מליחות גבוהות, כאלה המצויים בשפע באזור רמת הנגב. הבעיה המרכזית בגללה לא גידלו תמרים ברמת הנגב היא טמפרטורות נמוכות בעונת ההבשלה (ספטמבר, אוקטובר). נושא הטמפרטורות משמעותי בעיקר כשמדובר בגידול תמר מסוג יבש כמו המגה'ול או הדקל נור אשר לא מגיעים להבשלה באזור זה. אולם כשמדובר בתמרים לחים כמו החייאני או הברי ישנו פוטנציאל טוב יותר להצלחת הגידול.
לאחרונה מניסיונות שנעשו בגידול ברי באזורי אקלים דומים התקבלה הצלחה בגידול. הפרי הבשיל באיחור של כחודש ביחס לאותו זן הגדל באזור השבר הסורי אפריקאי, מה שמקנה אפשרות להארכת עונת השיווק של הפרי.
תאור הניסוי
אנו מתכוונים במו"פ רמת הנגב לנטוע מטע של דקלים מזן ברי המאופיין ביבול גבוה לעץ ופרי הברי נמכר במחיר גבוהה יחסית לתמר לח, ולבדוק את הגידול בשלוש רמות מליחות; מתוק, מהול ביחס של 1:1 עם מלוח ומלוח ללא מהילה.
במהלך הניסוי בכוונתנו לבדוק את רגישות העץ לרמות מליחות, השפעת מליחות מי ההשקיה על היבול והאיכות ובמידה והתוצאות יהיו חיוביות להציע את הגידול לחקלאי האזור.
תוכנית מספר 109 – פיתוח אגרו-טכניקה לגידול מלוח כתבלין טרי
חוקרים: ד"ר משה שגיא, שבתאי כהן, ציון שמר, מיכל עמיחי
מטרת הניסוי:
פיתוח מלוח קיפח כמוצר תבלין טרי נוסף, אשר גדל בהשקיה במים מליחים, להרחבת סל מוצרי התבלינים הטריים המשווקים מרמת הנגב.
תאור הניסוי:
צמח המלוח קיפח הינו צמח רב שנתי.
החלקה נשתלה לפני כ- 4 שנים, בחלקה ישנם טיפוסי מלוח מקומי אשר נלקחו מהבר ושני טיפוסי מלוח אשר הובאו על ידי אוניברסיטת בן גוריון.
החלקה מושקית בשתי רמות מליחות; מתוק ומלוח מי מקור 4.1 דצס"מ.
האגרו-טכניקה שפותחה לגידול מלוח היא בניית ערוגה בצורת גדר חיה בגובה של כ-120 ס"מ וקציר המוצר נעשה מהתחדשות הענפים מעל גובה זה.
המוצר שנבחר הוא ענף באורך שבין 10 ס"מ ל – 12 ס"מ ללא עיצוי המכיל מספר רב של עלים.
הבעיות שנותרו לפיתרון הם הפריחה בקיץ והתארכות הענפים בקיץ אשר בהם אנו מקבלים בין שניים לארבעה עלים בענף באורך של כ-12 ס"מ, תופעה זו בעצם פוסלת את הענף ואינו ראוי ליצוא.
בעיה נוספת היא חיי מדף של המוצר- בנושא זה אנו בוחנים שיטות אכסון ואריזה שונות.
הבעיה המרכזית היא חדירה לשווקים באירופה. משום שמוצר זה אינו מוכר שם ואנו נוהגים לשלוח מידי שבוע או שבועיים דוגמאות לקניינים פוטנציאלים לבדיקת הפוטנציאל השיווקי של המוצר.
תוכנית להמשך
המלוח קיפח נמצא בשלב של מחקר ועדין לא הוצע לחקלאים במסגרת משק מודל.
לאחר בדיקת פוטנציאל המסחרי של הגידול בכוונתנו לבצע ניסיונות למציאת פתרון לבעיית הפריחה הקיצית ולבעיית חיי מדף.
תוכנית מספר 110 – ממשק השקיה ודישון באסטר ימי להעלאת היבול
חוקרים: ד"ר משה שגיא, שבתאי כהן, ציון שמר, איבון ונטורה, מיכל עמיחי
מטרת הניסוי:
האסטר הימי הינו מוצר חדש אשר פותח במו"פ רמת הנגב ומצאו מאזורים בהם ישנם מפגש נחלים עם הים (דלתה).
צמח זה עמיד להשקיה במים ברמות מליחות גבוהות ובשנת 2008 הוצע לחקלאי האזור ברמה חצי מסחרית במסגרת משק מודל.
האסטר הימי סובל מצהבת עלים לאחר קציר שני או שלישי, תופעה הפוסלת את המוצר לייצוא. כמו כן מניב יבול נמוך יחסי לכל קציר (כ-150 ק"ג לדונם).
הטיפולים המוצעים הם טיפולי הגמעה בסוגים שונים של כילאת ברזל והשקיה ברמות מליחות שונות. במו כן שתילה בתעלות אטומות המכילות מצע חול מכוסה בשכבה של 5 ס"מ קוקוס
תאור הניסוי
א. הגמעה של כילאת ברזל מסוג סקווסטרין ברמה של 500 גרם לדונם לאחר כל קציר.
ב. שתילה בתעלות מול קרקע בעומדים שונים 30 אלף צמחים לדונם מול 60 אלף צמחים לדונם.
טיפול ההגמעה יתבצע על רקע של השקיה בשתי רמות מליחות 4 דצס"מ ו-7 צצס"מ.
טיפול ההגמעה של 500 גרם סקווסטרין לדונם לאחר כל קציר הינו הטיפול המקובל אצל החקלאים ומשמש כביקורת בניסוי זה.
תכנית מספר 114 – רגלת הגינה פיתוח מוצר חדש
חוקרים: שבתאי כהן, ציון שמר, רמי גולן, מיכל עמיחי, דודי קנינגסבורג
מטרת הניסוי:
פיתוח מוצר חדש המושקה במים מליחים כתבלין טרי לייצוא מוצר בעל ערך תזונתי גבוה המכיל ריכוזים גבוהים של אומגה 3 ומושקה במים מליחים .
תאור הניסוי:
בשנה שעברה עבדנו על אינטרו דוקציה של טיפוסי רגלת הגינה ומתוך ניסוי זה נבחר הזן "גרין", בעל אופי צימוח לגובה המאפשר מספר קצירים, כמו כן בעל עלים גדולים יותר ופחות סיבי מהזן המקומי.
השנה נבחן זן זה על רקע של רמות מליחות משתנות; מתוק 15,7,4 דצס"מ, מחלקות הבדיקה נלקחו דוגמאות להשהיה ולבדיקת חיי מדף. כמו כן נבדקו הפרמטרים של יבולי האיכות.
הצמח סובל מחיי מדף קצרים מאוד וכיום נעשית עבודה על פיתוח אריזה וידע להשהיה, כדי להקנות למוצר חיי מדף מספיק ארוכים שאפשר יהיה לייצא את המוצר.
במהלך אוקטובר 2009 יישתל מזרע נוסף אשר יאפשר לנו לבדוק את התנהגות הצמח והמוצר הקטוף בחודשי החורף.
בהמשך בכוונתנו להציע את המוצר לחברות היצוא לבדיקת פוטנציאל שיווקי .
תכנית מספר 117 – פיתוח אגרו-טכניקה לאקלום מקור החסידה
חוקרים: שבתאי כהן, ציון שמר, מיכל עמיחי
מטרת הניסוי:
מקור החסידה הגדל בנגב מיצר אברי אגירה הנראים כמו בוטנים גדולים.
ידוע מהספרות ומהפולקלור המקומי שפקעות מקור החסידה מכילות ערכים תזונתיים ברמה גבוהה.
בניסוי זה אנו בודקים אפשרות של תרבות הצמח ובניית אגרו-טכניקה לגידול והפיכתו למוצר אשר ישווק ליצוא.
תאור הניסוי:
נלקחו צמחים של מקור החסידה ממקומות שונים בארץ אשר גודלו במצע מנותק, בדליים ואשר הושקו בשתי רמות מליחות מתוק ומלוח 4 דצס"מ.
מהצמחים אשר ייצרו את מספר הרב ביותר של פקעיות נלקחו זרעים ונבדקו פרמטרים של אחוזי נביטה וכמו כן ייצרנו דור המשך.
הבעיה המרכזית אותה אנו מנסים לפתור בשנה זו היא ייצור חומר בצמח זה. כמו כן בניית פרוטוקול הנבטה אשר ייתן לנו אחוזי נביטה גבוהים.
מזרע חדש נזרע בחודש אוגוסט 2009.הזרעים נזרעו במגשים המכילים מצע כבול עם 30% פרלייט ,המגשים הוכנסו בשלב ראשון למקרר בטמפרטורה של 12 מעלות.
נראה ששלב זה משפר את אחוזי הנביטה בעשרות אחוזים,שתילים אלו ישתלו במארזים של פרלייט בנפח של 70 ליטר ויבדקו עומדים מול גידול בקרקע .
בהמשך אנו מתכוונים להמשיך ולבדוק את פוטנציאל הצמח כגידול מסחרי
חימום קרקע בעירית לשיפור ההנבה החורפית ברמת נגב וככלי לטיפול בבעיות הגנת הצומח.
תוכנית מספר 124.
שותפים.
מיכל עמיחי. שבתאי כהן.אבי ארבל..
מטרת המחקר-
פיתוח פרוטוקול לשיפור יבול, פריסתו לאורך העונה ואיכות בעירית חורפית ברמת נגב באמצעות חימום טמון קרקע.
טכנולוגית חימום שורשים ידועה בארץ ובעולם ידועה ומקובלת, אך השילוב עם גידול עירית הוא חדש ולא נבדק עד היום למיטב ידיעתנו. תוספת של מחזור קטיף או מחזור וחצי באיכות תוצרת טובה במרכז החורף יש לה משמעות הן של רצף קטיף והן בתרומה הכלכלית אשר תתקבל מתוך קבלת יבול גבוה יותר במהלך החורף.
תאור הניסוי:
הניסויים יבוצעו במבנה מסוג מנהרה גבוהה מפתח 10 מ'. הניסוי יערך בקרקע המקומית מסוג חול דיונה,חימום הקרקע יבוצע באמצעות פילם חשמלי מבודד בהספק של W) 100 למ"ר) כאשר לכל אחד מטיפולי החימום יוצמד חישן פיקוד אשר יפקד על טמפרטורת הקרקע הנדרשת,יועמדו חמישה טיפולים,ביקורת ללא חימום.חימום קרקע ל-17,20,23,26 מ"צ במסגרת הניסוי יוצב אוגר נתונים המחובר לחיווט של צמד (Thermocouple) אשר ינטר את טמפרטורת חלל המבנה ואת טמפרטורת הקרקע בעומקים של, 5,15,25,25 ס"מ בכל טיפול.במסגרת הניסוי יאספו היבולים וימוינו לפי הסטנדרטים הנדרשים לשיווק . ייבחנו חיי המדף של הטיפולים השונים וקצבי ההנבה בכל טיפול. יילקחו דגימות לבדיקת חומר טרי ויבש לקבלת נתונים לגבי ביומאסה כללית.
תוכנית להמשך
בהמשך לתוצאות שנה א' יבחנו הטיפולים המיטביים עם כיסוי וללא כיסוי ביריעת אגריל, אשר בנויה מאריג פלסטי דק משקל בין 10 ל20 גרם/למ"ר.(בהתאם לצפיפות) יריעת האגריל משמשת כמעין יריעה צפה על פני העירית לשמירה על טמפרטורה גבוהה יותר של הצמח בשעות הלילה במיוחד. יריעת האגריל נמצאת בשימוש החקלאים בעונת החורף, אחת הבעיות בשימוש ביריעה האגריל היא הפחתת קרינת השמש העלולה להוות גורם מגביל לקבלת יבול המקסימאלי האפשרי בתקופת החורף בה רמת הקרינה היא כשליש מתקופת החורף
נוהל בדיקות אשר יופעל בשנה א' יופעל גם בשנה ב' כמו כן תיערך בדיקת האנרגיה הנדרשת לחימום בכל אחת מהאפשרויות אשר יבחנו באמצעות מדי צריכת חשמל אשר יחוברו לכל אחד מהטיפולים.
שנה ג'- תבוצע התאמה ובחינה של הטיפולים המיטביים יערך תחשיב אנרגטי של דרישות החימום במערכת אשר תבחר כמיטבית ויחל ביישום חצי מסחרי ביחידת משק חקלאית באזור רמת הנגב.
(למערכת חימום הקרקע יכולים בעתיד להיות גם יישומים בתחום הגנת הצומח בשיפור אפקט חיטוי סולרי ואף טיפול בתריפס ע"י העלאת טמפרטורת הקרקע בצורה מבוקרת כדי לטפל בתריפס המתגלגל בקרקע או נמצא בצוואר השורש.)
גידול תבלינים ברמות מליחות משתנות בעונת הקיץ
תוכנית מספר 125
שמר ציון ,עמיחי מיכל ,יוסף רועי,גולן רמי
מטרת הניסוי:
ענף גידול תבלינים ברמת נגב הפך לאחרונה לענף מבוסס בהיקף של כ-200 דונם ,גידול תבלינים דורש כמויות מים גדולות לדונם (כ-1200 קוב שנתי ),לאור הקיצוץ במכסת המים השפירים העומדים לרשות החקלאי ומצבו בעגום של משק המים בארץ חקלאים רבים נאלצים לצמצם את הקף הגידולים ועל ידי כך את הקיף השיווק הכללי ,כדי למזער תופעה זו אנו מציעים לבדוק גידול של מספר סוגי תבלין בעונת הקיץ בהשקיה ברמות מליחות משתנות וזאת עקב כמות המים המליחים המצויים בשפע באזור.
תאור הניסוי:
במהלך מרס הקרוב נשתול שלושה מיני תבלין כמו בזיל , אורגנו ,ומנטה ,בהשקיה בשלוש רמות מליחות מתוק ,מהול 1:1 מתוק ומלוח,ומלוח .החלקה תישתל בבלוקים באקראיות גמורה ,מחלקות השקילה התבלין הנקטף ימוין ליצוא ויישקל כמו כן יילקחו דוגמאות לבדיקת השהיה
בהשמך בכוונתנו לאושש את התוצאות שיתקבלו , ובמידה ותבלין מסוים יראה תוצאות עדיפות בהשקיה במים מליחים או מהולים המידע יועבר ליישום אצל חקלאי האזור.
תוכנית מספר 201 - הכוונת הפריחה באלסטרומריה
חוקרים: משה יוסף,איריס ידידיה,איציק דוד
המטרה: להגיע לפרישה רחבה ביותר של הפריחה לאורך כל עונת השיווק הרלוונטית לנו , כך נוכל להגיע לכמות גדולה של פרחים לצמח ועם זה ההכנסה הצפויה תהיה גבוהה יותר.
זה מספר שנים שבתחנה אנחנו מנסים לאקלם את הגידול שהבאנו אותו מברזיל , אך בכל שנה אנחנו מקבלים תוצאות שונות בהתאם לתאריכי השתילה השונים . גם אותם תאריכי שתילה מתנהגים במורה שונה. כלומר יש השפעה של האקלים על מועד הופעת הפרחים .
בעיקרון מתקבלים גבעולי פריחה אך ללא פרחים . רק בהמשך הגידול מתחילים לעלות גבעולי פריחה נושאי פקעים שטובים לקטיף ומשלוח.
לאורך השנים ראינו שבהוצאה מוקדמת יחסית של חומר הריבוי ושתילה מאוחרת יחסית בסתיו –קיבלנו הקדמה בפריחה.
לכן השנה כל חומר הריבוי הוצא מוקדם ביולי ונכנס ל-2 מעלות צלסיוס עד השתילה .
תאור הניסוי
השתילה תעשה במקביל בבית רשת ובחממה במספר מועד שתילה .
מועדי שתילה שונים בחממה ובבית רשת .
בבית רשת :
1- 20.10.09-
2- 27.10.09 -
3- 3.11.09
4- 10.11.09
לכל טפול 12 מטר – 240 שתילים לטיפול.
בחממה:
1- 3.11.09
2- 10.11.09
3- 17.11.09
4- 24.11.093
המטרה להגיע לקטיף פרחים בינואר אשר יימשך עד סוף יוני.
דיזנטרה- הכוונת הפריחה לפרחי קטיף
תוכנית מספר 202
משה יוסף,איציק דוד
מטרת הניסוי:
גידול חדש זה אנו מנסים לאקלם מספר שנים לפרח קטיף ועציץ פורח.
דיזנטרה מסתבר שהוא אחד הגידולים שאיננו יכול לפרוח בתנאי גידול הטבעיים ברמת נגב בהשוואה לגידולי אחרים שגם דורשים קור כמו אדמונית למשל. במחקרים קודמים הוכחנו כגידול רב שנתי חומר הריבוי איננו מתעורר כלל גם לאחר חודשי החורף הקרים גם בנוסף לאחר טיפולי גיברלין ולבסוף חומר הריבוי נרקב .
המטרה – לבחון את דרישות הקור המינימאליות של הגידול על מנת להגיע לפריחה במהלך החורף עם כמות רבה של ענפי פריחה. לכן השנה נשתול חומר ריבוי ששהה תקופות שונות בטמפרטורה של 2 מעלות צלסיוס.
תאור הניסוי:
חומר הריבוי הוצא מהקרקע לאחר צניחת העלווה בתחילת יולי 2009.
החומר טופל בטבילה של תמיסת חיטוי נארז במצע לח לתוך שקיות מחוררות ונכנס ל-2 מעלות צלסיוס.
חומר הריבוי ייצא בהדרגה לשתילה מתחילת דצמבר 2009 ב-4 מועדי שתילה עד תחילת ינואר 2010.
השתילה תהייה בבית רשת .
במהלך הגידול נבחן את מועד הפריחה של כל מועד שתילה וכן ניקח פרמטרים של כמות פרחים ואיכות הפרחים שנקבל כפי שמקובל בפרחים לקטיף.
אדמונית הדברת נמטודות במהלך האחסון והגידול
תוכנית מספר 203
משה יוסף,יוג'י אוקה,איציק דוד
מטרת הניסוי:
גידול האדמונית הושרש ברמה מסחרית בכל אזורי הגידול בנגב בהצלחה.
אלא שעם הזמן חומר הריבוי הופך להיות נגוע בנמטודות אשר גורמות לתוצאות גידול ירודות ביותר ואף פוגעות בהמשך חיוניות של חומר הריבוי עד למצב של איבוד החומר לחלוטין. עלותו של חומר ריבוי זה הוא גבוה מאוד , כך שזה יכול להסב למגדל נזק רב.
המטרה: להדביר את הנמטודות שמתפתחות במהלך האחסון המבוקר בין עונות השתילה וכמו כ במהלך הגידול.
תאור הניסוי:
מסתבר שהנמטודה שתוקפת את האדמונית היא מסוג : M. HPLA , שמסוגלת להתפתח באחסון בטמפרטורות גבוהות ונמוכות .
מאחר ואנו מאחסנים את חומר הריבוי ליותר מ-3 חודשים בתנאים מבוקרים – במהלך זמן זה אנו עדים לכך שיש ריבוי של הנמטודה , כמו כן הריבוי נמשך לאחר השתילה עד איסוף חומר הריבוי.
הטיפולים המוצעים הם טיפולי טבילה בכימיקלים שונים לפני האחסון לאחר ההוצאה מהקרקע ,וכן לפני השתילה בקרקע לאחר האחסון
ובמהלך הגידול טיפולי מניעה בקרקע.
חומר הריבוי הוצא מהקרקע ב- 15.08.08 וטופל בטיפולים הבאים לפני כניסתו להמרצה המבוקרת:
טפול בפקעות לפני אחסון טפול בפקעות לפני שתילה 1- ללא ללא
2- ללא ויידט 2%
3- ויידט 1% ויידט 1%
4- ויידט 1% נמקור 1%
5- ויידט 2% ללא
6- ויידט 2% ווידט 2%
שתילה ב-10 לדצמבר 2009 –
בבית רשת ב- 4 חזרות 3 מטר לחזרה כוללת 12 צמחים לחזרה.
נוריות מבחן זנים חדשים לצורך הקדמת הפריחה
תוכנית מספר 204
משה יוסף,איציק דוד
מטרת הניסוי
נוריות הוא גידול וותיק בארץ אך דיי יציב בשיווקים לאורך שנים . כמו כן לגידול זה יש יתרונות באזור רמת נגב בהשוואה לאזורי גידול אחרים בארץ בשל הסתיו הקריר שמאפשר להקדים בפריחה ללא סיכון של דוורנליזציה וכמו כן איכות הפרחים הטובה ביותר מכל אזורי הגידול האחרים.
המטרה- לחדש זנים ולבחון את הקדמת הפריחה שלהם על ידי משטרי תאורה שונים .
ידוע שלתאורה השפעה על הקדמת הפריחה אך מאידך מקטינה את סך הפרחים הנקטפים לעומת גידול בתנאים טבעיים שלנו בארץ במהלך החורף.
אך הקדמת הפריחה יש לה חשיבות כי המחירים בדצמבר- פברואר מאוד גבוהים ולכן אם נקדים את הקטיף בצורה משמעותית וגם אם נקטין את סך הפרחים הנקטפים לצמח עד סוף העונה נקבל תוצאה כלכלית טובה יותר.
ידוע שמסוף פברואר יש צניחה של המחירים של פרחי הנורית מאחר ומגיעים לשווקים פרחים איכותיים יותר ממקורות אחרים כמו : איטליה וצרפת.
מאור הניסוי:
במהלך המחקר נבחן שני מועדי תחילת תאורה :
1- 15.11.09
2- 1.12.09
3- בקרה ללא תאורה.
הזנים החדשים הנבחנים :
1-GIALLO - -צהוב
2- ROSSO - אדום
3- CLEMENTIN - כתום
4- ROSA - ורוד
5- BIANCO – לבן
מועד השתילה ב- - 15.10.09 - הגידול יהיה בבית רשת .
אקווילגיה – הכוונת הפריחה
תוכנית מספר 205
חוקרים:משה יוסף,איציק דוד
מטרת הניסוי
פרחי אקווילגיה מגיעים לשווקים רק בחודשי הקיץ המאוחרים מייצור הולנדי מקומי בלבד.
המטרה : לבחון זנים שבהם נוכל לבדוק את הקדמת הפריחה על ידי טיפול בחומר הריבוי במהלך הקיץ על ידי אחסון מבוקר . יש לציין שעד כה לא נשלחו כלל פרחי אקווילגיה לשווקים.
פרחי אקווילגיה מהזנים האיכותיים בתנאי הגידול הטבעיים בארץ מגיעים לפריחה רק במהלך תחילת הקיץ , בתקופה זו איננו יכולים לקבל מחירים גבוהים לפרחים אלה.
המטרה היא להקדים בצורה משמעותית את הפריחה למרכז החורף לחודשים ינואר-מרץ , כך שנוכל לקבל עבור פרחים אלה מחירים גבוהים.
בשנתיים האחרונות הצלחנו לקבל פריחה בחומר ריבוי מטופל בחודשים ינואר- אפריל .
תאור הניסוי:
בשנת מחקר זו חומר ריבוי שהוצא מהקרקע ב-15 לאוגוסט 2009 נכנס לקירור של 15 מעלות צלסיוס ל14 יום לצורך יצירת עיניים חדשות .
לאחר מיכן הטמפרטורה ירדה ל2 מעלות עד השתילה שתהייה ב- 15 לנובמבר 2009.
השתילה תהיה בבית רשת ובחממה .
קניפופיה – השקיה ברמות מליחות משתנות
תוכנית מספר 207
משה יוסף,איציק דוד
מטרת הניסוי :
במהלך השנים האחרונות פיתחנו במופ רמת נגב זנים חדשים של קנופופיה בעלי גוון שונה ויכולת פריחה לאורך תקופה ארוכה על המקנה רצף שיווק לתקופה ארוכה יותר.
המטרה:
לבחון זנים אלה בגידול על רקע של מים מליחים כדי לחסוך בהוצאות וכמו כן לשפר במידת מה את עוביו ואת משקלו של הפרח להוזלת הוצאות המשלוח. מאחר שפרח מסוג זה לא ניתן לשלוח בהובלה ימית אלא רק במשלוח אווירי בשל הגיאוטרופיזם שיש לפרח כאשר נארז בשכיבה , גם משלוח ימי בקרטון עומד לא יכול לתת לנו את התשובה מאחר שהתפרחת גדלה ומתארכת במהלך המשלוח ,
בשל התאמתו של גידול זה לתנאי האקלים שיש לנו ברמת נגב וכן בשל אופי הקרקע החולית וזמינות המים המליחים אנו מציעים לבדוק גידול זה בהשקיה ברמות מליחות משתנות.
תאור הניסוי:
שנה א-
שתילה של שישה זנים לצורך התבססות הצמחים על רקע מים שפירים .
שנה ב-:
נבחן שישה זנים אלה בשני משטרי מים:
1- מים שפירים - בקורת
2- מהילה של מים לרמה של 3.0 EC .
אדמונית מבחן זנים
תוכנית מספר 208
משה יוסף ,איציק דוד
מטרת הניסוי :
להרחיב את מגוון הזנים באדמונית הגדלים ברמת נגב.
גידול האדמונית בשיטת הגידול הנוכחית מצומצם בכ-6 זנים מסחריים .
לא כל הזנים מתאימים לשיטת גידול שפותחה במופ רמת נגב. ולכן יש לבצע מבחן לזנים חדשים על מנת לבחון אותם לפני הפצתם באופן מסחרי למגדלים.
זה שנתיים אנחנו בוחנים מספר זנים והתאמתם לשיטת הגידול שפיתחנו בנגב.
1- VICTORIA DE LA MARINE
2- TORCH SONG
3- KRINKLED WHITE
4- DOREEN
חומר הריבוי הגיע יחסית קטן מחומר מסחרי לשתילה , לאחר שנתיים של גידול אין אנו רואים דמיון לזנים שאנו מגדלים בפועל ברמה המסחרית מבחינת התנהגות של הצמח כולל פוטנציאל הריבוי שלו.
ניראה שפוטנציאל הריבוי שלהם קטן מאוד , אין תוספת מספיקה של עיניים משנה לשנה בוודאי רחוק מהזן המסחרי שלנו " שרה ברנארד" ושאר הזנים הארים כמו : אלכס פלמינג וקנזזס .
מסקנה: הזנים אינם מתאימים לשיטת הגידול שלנו , ששיטת גידול זו היא עקירה לאחר גמר הגידול ושתילה חוזרת כל שנה.
אנו צריכים להמשיך להביא במסגרת האינטרודוקציה זנים חדשים על מנת לבחון אותם להתאמה לשיטת הגידול שלנו.
בינתיים נמשיך עם זנים אלה לשנה שלישית על מנת לחזק את התחושות שיש לנו היום לגביהם.
המשך המחקר :
בשנה הבאה נמשיך לייבא זנים נוספים למבחן גידולי.
תורמוס – הכוונת פריחה של התורמוס הרב שנתי.
תוכנית מספר 210
משה יוסף,איציק דוד,איריס ידידיה,שלמה איתן
מטרת הניסוי:
בישראל אוקלם והוכנס לגידול מסחרי בשטח פתוח או בבית צמיחה תורמוס ההרים כפרח קטיף חד שנתי ובשנים אלה נזרעו עשרות דונמים, אך התוצאות השיווקיות לא היו כלכליות , בשלב מאוחר יותר הובאו ארצה זנים חדשים חד שנתיים מארה"ב ממדינת טקסס אשר נבדקו בפקולטה לחקלאות ברחובות ונמצא שהזן הצהוב L. Luteus בעל פוטנציאל לגדלו כפרח קטוף ואכן תורמוס צהוב זה פדה מחירים טובים אך נצפו שתי בעיות: האחת היא גבעולים קצרים שנפתרה ע"י גידול הצמחים ברשת אדומה אשר עודדה קבלת גבעולים ארוכים ואיכותיים. הבעיה השנייה הייתה בעיה גידולית שהתבטאה בעיכוב התפתחות הצמחים וכלורוזה של העלים. הטיפולים המקובלים של שינוי משטר המים ודישון מוגבר של מיקרו אלמנטים כמו ברזל, אבץ ומנגן בהשקיה או בריסוסי עלווה לא פתרו את הבעיה.
ישנם מינים רב שנתיים (זני מכלוא) ׁשל תורמוס שמוצאם מאירופה אשר להם תפרחת ארוכה ויפה בצבעים שונים. בתצפיות שנעשו אצל מגדלים ובמופים נמצא ששתילת הזנים הרב שנתיים בחודש אוקטובר בבית צמיחה הביאה לפריחה במאי והלאה . בשלב הראשון הצמחים פתחו את השושנת במשך החורף ורק עם התארכות היום ועליה בטמפרטורה הייתה פריחה של הצמחים, נראה שהתורמוס הרב שנתי מזכיר את הצמחים דורשי קיוט כמו עדעד, לזיאנטוס ואחרים.
המטרה להקדים ולהגיע לקטיפים במהלך חודשי החורף שבהם אפשר להשיג מחירים גבוהים כולל פרישת גלי הפריחה בהתאם לטיפולים שנבחן. עד כה לא נעשה מחקר מעמיק במינים רב שנתיים אלה סביר להניח שטיפולי קירור ו/או טיפולי ג'יברלין יכולים לעזור בבקרת הפריחה של התורמוס הרב שנתי.
תאור הניסוי:
במהלך שלוש שנות המחקר ייבצעו ניסויים בהם נאתר את הגורמים המעורבים בעידוד ובקרת הפריחה של המינים הרב שנתיים וכן את הטיפולים האגרו טכניים לגידולו כפרח קטיף. הטיפולים יכללו מועדי שתילה שונים על רקע של אחסון מבוקר בטמפרטורות שונות וכל זה גידול על רקע של יום ארוך ויום טבעי בתנאי גידול ברמת נגב . כמו כן נבחן את השפעת הגיברלין על הפריחה . הפרחים שייקטפו יבחנו בתמיסות שונות על מנת להגיע לטיפול האופטימאלי לחיי מדף ארוכים ככל האפשר.
בשנת בגידול הראשונה עלינו לבסס את הצמחים שאותם נעקור ונטפל בשנה לאחר מכן לצורך פריחה.
יש לציין שפרחים אלה כלל אינם נמצאים בשווקים כפרח קטוף אלה רק כעציץ פורח . עציצים אלה ממוסחרים בבורסות.
תורמוס מהזן BRUSSEL – יונבט במשתלה לצורך קבלת שתילים .
שתילה תהייה ב-1.12.09
גידול יהיה בבית רשת ובחממה.
לימוניום – קווים חדשים מפיתוח
תוכנית מספר 211
משה יוסף ,איציק דוד,דנצינגר
מטרת הניסוי:
מניסיון קודם ידוע לנו שתנאי האקלים ברמת נגב מתאימים לגידול לימוניום.
זאת מאחר ותנאי האקלים מתונים בסתיו ולכן מאפשר לקבל פרחים איכותיים לאורך תקופה ארוכה.
כמו כן זנים מסוימים דורשים קור לפריחה ולכן טמפרטורת החורף הנמוכה יכולה להביא לאינדוקציה של הפרחים בקלות יתרה בהשוואה לאזורי גידול אחרים בארץ.
המטרה: אקלום זנים חדשים אלה לתנאי הגידול ברמת הנגב במטרה להחזיר את הגידול לרמה מסחרית כפי שהייתה בעבר.
תאור הניסוי:
משתלת דנצינגר מטפחת זה מספר שנים זני לימוניום בהצלחה יתרה , במגוון של צבעים ומופעים של תפרחות בעלי גודל שונה ואיכות גבעולי הפריחה טובים בשל יציבותם ואורך הפרחים שמקבלים.
נשתלו 4 קווים חדשים של לימוניום בחממה ובבית רשת במהלך חודשים ספטמבר – אוקטובר.
במהלך הגידול נקטוף את הפרחים ונמיין על י קריטריונים של איכות המקובלים בפרח
קנופופיה- משקי מודל
תוכנית מספר 212
משה יוסף
תאור הניסוי:
קנופופיה הוא גידול שעבר תהליך של אקלום לפני כעשור שנים במופ רמת נגב , אלא שהיה מבוסס על זן אחד בלבד שפורח בחודשים מאי-יוני באופן טבעי. גידול שפרץ ברמה מסחרית ליותר מ-200 דונם לבסוף יתייצב על כ-30 דונם . וכל זאת בשל העובדה שהפריחה חלה בתקופה קצרה – היה היצף של פרחים בשווקים והמחירים קרסו מהר מאוד למרות שמתחילים תמיד במחירים גבוהים ביותר .
המטרה במחקר שנעשה במופ הוא להגיע לזנים נוספים בעלי צבע שונה אשר יודעים לפרוח מוקדם יותר בתנאי הגידול הטבעיים.
ואכן לאחר מחקר של שנים יצרנו זנים חדשים בעלי צבעי תפרחת שונים אשר יכולים להקדים את הפריחה . אפשר לקבל פרחים כבר לקראת סוף פברואר בחלק מהזנים והשאר בחודשים מרץ-אפריל.
זו הקדמה מאוד משמעותית אשר בעקבותיה אפשר יהיה לקבל מחירים גבוהים לאורך זמן .
תאור הניסוי:
בשנת גידול 2009 המופ נתן חומר ריבוי לאחד המשקים בקדש לצורך ביסוס חומר הריבוי – אשר אמור במהלך 2009-2010 להניב ברמה חצי מסחרית.
כמו כן בספטמבר שנה זו ניתן חומר ריבוי נוסף למשק מודל נוסף בכמהין על מנת להגיע לגידול חצי מסחרי בשנת הגידול 2011 בהיקף של 3 דונם.
אלסטרומריה - משקי מודל
תוכנית מספר 213 :
משה יוסף
בשנת הגידול הקודמת סופק חומר ריבוי לשני משקים ( כמהין , קדש ) על מנת לבסס את חומר הריבוי.
בשנת גידול זו חומר הריבוי יישתל במהלך אוקטובר- נובמבר 2009 , במטרה לקבל פרחים מחודש ינואר 2010 ואילך.
המטרה בשנה זו לייצא בראשונה פרחים ברמה חצי מסחרית – כך שנוכל לקבל תגובות שוק לזן זה שאיננו מוכר כלל בשווקים.
במידה ותגובות השוק יהיו טובות נצטרך להיערך ולהגיב בהרחבת שטחי הגידול במהלך 2010 , אשר אומר שיהיה צורך להגדיל תוך זמן קצר את חומר הריבוי , שדרכי הריבוי למדנו בשנים האחרונות .
בעיקרון למדנו שיש אפשרות לרבות בצורה וגטטיבית על ידי חלוקה וכמו כן על ידי זרעים .
החיסרון בזרעים הוא בכך שצריך גידול של 18 חודשים מזרע להגיע לחומר ריבוי שממנו אפשר לקבל פרחים.
הנדון: הקמת מערך אבחון היסטולוגי במעבדה למחלות דגים, המכונים לחקר המדבר
תוכנית מספר 401 :
דר' דינה זילברג ,דר' גלית שרון
הנדון: הקמת מערך אבחון היסטולוגי במעבדה למחלות דגים, המכונים לחקר המדבר
הקדמה:
המעבדה למחלות דגים במכונים לחקר המדבר, אונ' בן גוריון מעורבת בייעוץ בחוות הדגים באזור. עד כה בדיקות המעבדה שנעשו כללו אבחון טפילי (בדיקה מיקרוסקופית של חומר חי) ואבחון חיידקי (גידול חיידקים על גבי מצעים). בדיקות נוספות, כשהמשמעותית מביניהן והנפוצה ביותר בנחיצותה היא הבדיקה ההיסטו לוגית, נערכו במעבדות אחרות, כולל המעבדה הארצית בניר דוד ובמעבדתו של דר' אריק דיאמנט, חקר ימים ואגמים אילת.
כיום בארץ שתי מעבדות אלה הן היחידות המספקות שירותי אבחון היסטו לוגיים, כאשר השירות שניתן על ידן אינו מספק, בעיקר בגלל משך הזמן לקבלת תשובה ובתקופות של עומס במעבדות אלה אין מענה לחוות. בנוסף, קיים יתרון לביצוע כל מערך הבדיקות במקום אחד, לקבלת תמונה שלימה.
במעבדה למחלות דגים מצוי המכשור הדרוש לביצוע בדיקה היסטו לוגית ושימש עד כה למחקר. לביצוע אנליזה פתולוגית דרושה התמחות של המאבחן, כשעד כה לא היה כוח אדם מתאים להכשרה כזו.
לאחרונה פנתה דר' גלית שרון, וטרינרית בהכשרתה שעברה זה מכבר להתגורר בנגב ומתעניינת בתחום של מחלות דגים. גלית התעניינה מאוד בתחום של פיתוח אבחון פתולוגי במעבדה. הכשרתה הוטרינרית וניסיונה המקצועי, גם אם לא בדגים, מהווים נקודת פתיחה מצוינת להכשרתה לעבודה אבחונית-פתולוגית.
מטרה:
המטרה העיקרית היא העמדת אבחון פתולוגי במעבדה למחלות דגים, שתוביל דר' גלית שרון בשיתוף עם דר' דינה זילברג. בנוסף, במידה ויתעורר צורך ותהיה בקשה מכיוון המו"פים המעורבים, גלית יכולה להשתלב בפרויקטים מיוחדים הקשורים לתחום של מחלות דגים באזור (כמו פרויקט הקוקסידיה ברשות מו"פ דגים בערבה, בו עבדה גלית בהתנדבות), מתן הרצאות העשרה בתחום של מחלות דגים וכד'.
תוכנית העבודה – העמדת אבחון היסטו לוגי במעבדה
1. הכנת אטלס היסטו לוגי לדגים מרכזיים בחקלאות מים בנגב ובערבה.
2. בדיקה פתולוגית של דגים חולים ממינים אלה והשוואה לתמונה ההיסטו לוגית בדג הבריא (סעיף 1).
3. מתן אבחון פתולוגי, בנוסף ובהשלמה לאבחון הבקטריולוגי-פרזיטולוגי במעבדה.
* לצורך הכשרתה הפתולוגית, גלית תשתתף בקורסים וסדנאות לפתולוגיה (כולל כאלה הניתנים בארץ ובחו"ל).
אבני דרך לשנה ראשונה
|
11 - 12 |
9 - 10 |
7 - 8 |
5 - 6 |
3- 4 |
1- 2 |
חודשים מתחילת התכנית |
|
|
|
|
|
|
|
אבני דרך |
|
|
אטלס היסטו לוגי ל-2 מינים |
|||||
|
|
פתולוגיה במינים אלו |
|||||
|
|
העמדת צביעות היסטולוגיות בנוסף ל-H&E |
|||||
|
|
אטלס היסטו לוגי ל-3 מינים נוספים |
|||||
|
|
פתולוגיה במינים אלו |
|||||
|
|
*התחלת מתן שרותי אבחון |
|||||
- בשלב ראשון האבחון יתבצע בתאום והתייעצות עם מומחים ממעבדות אחרות ובאופן מוגבל.
אקלום זנים חדשים בדגי מאכל
תוכנית מספר 402
דר' יצחק אפלבאום
מטרת התוכנית:
א-ענף גידול דגים למאכל ברמת נגד מיצר בשנה כ800 טון דגים טריים ,כאשר סוגי הדגים אותם מגדלים באזור הם בעיקר ברמונדי ,בס ימי , ומעט מוסר ולברק,ענף גידול שפמנונים לשיווק למאכל טרי מראה פוטנציאל טוב בעיקר בגידול זנים אסיאתים אותם מייבאים כיום מויאטנם ומסין
בעבודה זו אנו מציעים ניסוי לאקלום זנים אלו וגידולם לשיווק טרי למאכל .
ב- ענף גידול דגי נוי לשיווק ליצוא ושוק מקומי הולך ומתפתח באזור ,ענף זה צורך מזון כמו ארטמיה אותה מייבאים ובצי ארטמיה ,מזון זה גדל בעיקר במים מליחים או מלוחים מאוד ,מים באיכות כזו מצויים בשפע באזור בעיקר כמוצר לוואי של מתקני התפלה המצויים והנבנים ברמת נגב
בעבודה זו אנו מציעים לנסות ולגדל מזון לדגיגים (ארטמיה)באיכות מים זו
עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!
תגובה חדשה
מוזמנים להגיב!